פת עכו"ם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פת עכו"ם הוא לחם שנעשה מאחד מחמישה מיני דגן, שנאפה על ידי אדם שאינו יהודי.
באחת מתקנותיהם של חז"ל להרחיק את היהודים מהגויים, אסרו את הלחם שלהם, את השמן, ואת היין, כדי שלא יתקרבו יותר מדי אחד לשני, כדי שלא יגיעו למצב של חתונה עם בנותיהם ואחר כך יעבדו עבודה זרה (שבת יז, עבודה זרה לו, א-ב).
חז"ל לא הבדילו בדבר אלא גם אסרו גם במקומות שאין חשש של נישואין כמו אם אין לגוי בת, או שהוא לא עובד עבודה זרה.
גזירה זו לא התפשטה בכל המקומות, ולכן יש כאלה שנוהגים לקנות פת מאופה גוי במקום שאין מאפיה של יהודים משום שהדבר נחשב כשעת הדחק. לפי ההלכה, מספיק שיהודי עשה מעשה כל שהוא של הגדלת האש כמו אם הכניס קיסם לתנור או אם זה תנור גז, מספיק שיגביר קצת את הלהבות.
הבהרה: ויקיפדיה איננה מקור לפסיקות הלכה.
