פתחי שקאקי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פתחי א-שקאקי (בערבית: فتحي الشقاقي) (1951 - 26 באוקטובר 1995) - מייסד תנועת הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני והמזכ"ל הראשון שלה.
שקאקי החל להיות פעיל בשורות הג'יהאד האסלאמי באמצע שנות השמונים והיה ראש אחד הפלגים שלו. בשנת 1986 נעצר על ידי ישראל וגורש לאחר מכן באמצע האינתיפאדה הראשונה. לאחר גירושו הצליח לארגן מחדש את הג'יהאד האסלאמי ולהפוך למנהיגו הכמעט בלעדי.
ב-26 באוקטובר 1995 הגיע שקאקי לאי מלטה במעבורת מלוב, כשהוא משתמש בכיסוי של אזרח לובי בשם איברהים שאוויש. לאחר שנרשם במלון "דיפלומט" בעיירה סלימה, הוא יצא לסיבוב בעיר. בעודו הולך ברחוב בדרכו חזרה למלון, נצמד אליו אופנוע עליו היו רכובים שני גברים, אנשי המוסד (חוליה זו הייתה אחראית גם לנסיון ההתנקשות בח'אלד משעל שנתיים לאחר מכן). אחד מהם ירה שלושה כדורי אקדח בראשו ובעורפו. שקאקי נהרג במקום.
בעקבות חיסולו החליף אותו בהנהגת התנועה ד"ר רמדאן עבדאללה שלח, ששימש אז כמרצה באוניברסיטה במיאמי.
