פרדוקס הסבא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרדוקס הסבא הוא פרדוקס של מסע בזמן האומר "אתה נוסע לאחור בזמן והורג את סבא שלך קודם שפגש את סבתא שלך. כתוצאה מכך אתה לא נולדת מעולם, ואם כן - איך יכולת להרוג את סבא שלך?".
בסדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים" נקרא פרדוקס זה בשם "הפרדוקס של פוגו" (Pogo Paradox) - השחקן שמגלם את פוגו אומר שם: "פגשנו את האויב והוא אנחנו בעצמנו". הפרדוקס מובא שם כדי להוכיח שמסע בזמן הוא בלתי אפשרי.
נושא המסע בזמן הוליד לא מעט פרדוקסים, חלקם משעשעים, וזו אחת הדוגמאות. מוטיב זה חוזר ונשנה אצל סופרי המדע הבדיוני בווריאציות שונות, שהמפורסמת בהן היא הסרט "בחזרה לעתיד".
תוכן עניינים |
[עריכה] הפתרון של עולמות מקבילים
אחד הפתרונות לפרדוקס זה נעוץ בתפיסת יקומים מקבילים. אם אתה חוזר אחורה בזמן והורג את סבך, אתה עושה את זה ביקום מקביל בלי שהתוצאה תשפיע עליך. בכל מקרה קיומך לא נמחק מהיקום המקורי שלך. הסיפור הקצר של אלפרד בסטר "האיש שהרג את מוחמד" משתמש בהנחת היסוד הזאת. לפי פירוש העולמות המרובים של תורת הקוונטים בכל נקודת זמן במהלך ההיסטוריה רצף המרחב-זמן מתפצל וכך מתקיימים אינסוף עולמות מקבילים. על פי פירוש זה, אם הרגת את סבך שאמור להיות המסובב שיביא אותך לעולם, ופגעת במהלך ההיסטוריה, בעצם אתה נכנס למרחב-זמן חדש שבו סבך מת ואי לכך אתה לא נולדת.
[עריכה] פתרון של ממד זמן יחסי
ייתכן וליקום אין ממד זמן מוחלט. לכל חלקיק בו יש את הממד העצמי שלו. זה דומה לתורת היחסות פרט לכך שכאן יש עניין עם היסטוריה של חלקיקים ולא עם מהירותם. כוחות פיזיקליים משפיעים על חלקיקים. אם חלקיקי גופך שבים אחורה בזמן יהיה לאל ידך להרוג את סבך (כוחות פיזיקליים לא יוכלו באופן מיסטי למנוע זאת בעדך) ודבר לא יקרה לך כתוצאה מכך, משום שלא קיימים כוחות פיזיקלים שיוכלו "להבין" מה קרה. ישותך הצעירה לא צריכה להיוולד כדי למלא את המשימה שנגזרה עליך לחזור בזמן, שכן אין כתובת על הקיר לפיו יש ממד זמן אחיד לפיו עליך להתנהל.
אילו היית יכול לבחון את הגרסה הצעירה של מכלול החלקיקים היוצרים אותך גם הם היו צריכים לציית לחוקים הפיזיקליים. לכן לא תגולם בגרסה הצעירה שלך (משום שהורה שלך לא יהיה כאן כדי לצור אותך). תאוריה זו דומה לתאוריית היקומים המקבילים, למעט העובדה שזה קורה באותו יקום.
[עריכה] פתרון הפעולה המוגבלת
פתרון אחר נעוץ בטענה שלו היית נוסע אחורה בזמן חוקי הטבע פשוט ימנעו מעצמם לעשות כל דבר שיימנע כתוצאה מהמסע בזמן לקרות. תאוריה זו מביאה לחשש לגבי דטרמיניזם - אי-קיום רצון חופשי. במודל כזה רצון חופשי הוא בגדר אשלייה. תאוריה זו אף טוענת כי סיבתיות צריכה להיות קבועה, כלומר ששום דבר לא יכול להווצר מהיעדר סיבה. בעוד יש תאוריות שנאחזות בטענה שאירועים יכולים להשאר קבועים גם אם הסיבה הראשונית כפועל יוצא חוסלה. יש גם אפשרות שפעולות יזומות במסגרת מסעות בזמן ייושמו אבל לא די בהצלחה כדי שתוצאתם תמחק.
[עריכה] לקריאה נוספת
- מריוס כהן, "פרדוקסים של מסע בזמן", גליליאו 67, מרץ 2004.
