פליטווד מק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| פליטווד מק | |
|---|---|
 |
|
| מקור | לונדון, אנגליה |
| שנות פעילות | 1967—היום |
| סוגה | בלוז-רוק פופ |
| חברי ההרכב | מיק פליטווד ג'ון מקווי סטיבי ניקס לינדזי בקינגהאם |
| חברים לשעבר | כריסטין מקווי פיטר גרין ג'רמי ספנסר בוב ברונינג דני קיוואן בוב ולץ' בוב וסטון דייב ווקר בילי ברנט ריק ויטו דייב מייסון בקה בראמלט |
פליטווד מק היא להקה אנגלית-אמריקאית ותיקה, שזכתה להצלחה מסחרית רבה. הלהקה עברה גלגולים רבים בכארבעים שנות קיומה, שהתבטאו בתחלופה רבה של חברי ההרכב, כמו גם בשינוי מובהק אחד לפחות בסגנונה המוזיקלי - מבלוז-רוק שורשי, לפופ קליל יותר.
הגרסה המוקדמת של הלהקה נקראת בדרך כלל "פליטווד מק של פיטר גרין", על שם הגיטריסט הדומיננטי שהנהיג אותה אז. אולם הייתה זו הגרסה המאוחרת שהביאה את השם פליטווד מק לפסגות המצעדים, ונודעה יותר מכל באלבום Rumours משנת 1977, שנמכר בלמעלה משלושים מיליון עותקים.
המתופף מיק פליטווד והבסיסט ג'ון מקווי הם היחידים שהיו חברי הלהקה בכל גלגוליה. שותפיהם להרכב הקלאסי של פליטווד מק הם כריסטין מקווי (קלידים), לינדזי בקינגהאם (גיטרות) והזמרת סטיבי ניקס.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות הלהקה
ראשיתה של פליטווד מק בחמישה שירים שהקליטו יחד מקווי, פליטווד וגרין בזמן אולפן שקיבלו בחינם על חשבונה של להקת הבלוז John Mayall & the Bluesbreakers, שבה ניגנו. לקטע אינסטרומנטלי אחד שהוקלט במסגרת זו קרא גרין פליטווד מק, שילוב שמותיהם של שני נגני חטיבת הקצב. זמן קצר לאחר מכן, בקיץ 1967, הקימו פליטווד וגרין להקה משלהם, לה קראו פליטווד מק, עוד לפני שהצטרף מקווי, כדי לפתותו לנטוש את הבלוזברייקרז לטובתם, כפי שאכן עשה לאחר מספר שבועות. השיר הידוע ביותר של פליטווד מק בשנותיה הראשונות היה Black Magic Woman, אותו כתב גרין, ושעתיד היה להפוך לקלאסיקת רוק בביצועה של להקת סנטנה.
פיטר גרין עזב את הלהקה ב-1970, לאחר שהוקלטו שלושה אלבומים. למרות עזיבת המנהיג הדומיננטי, המשיכה הלהקה להתקיים והתחזקה בגיטריסט נוסף, בוב ולץ', ובזמרת-רקע בשם כריסטין פרפקט-מקווי, אשתו של ג'ון מקווי. החצי הראשון של שנות השבעים היה תקופת מעבר עבור פליטווד מק. מספר חברי להקה באו והלכו והאלבומים שיצאו נהנו ממידה משתנה של הצלחה בקרב קהל הבלוז-רוק המסורתי שלה.
את הפריצה לקהל הרחב עשתה הלהקה בהרכב חדש ובסגנון מוזיקלי אחר לגמרי, לאחר שהצטרפו סטיבי ניקס ולינדזי בקינגהאם ב-1975. האלבום השני של הלהקה בהרכב זה היה Rumours, אלבום פופ עמוס להיטים, פרי עטם שלושה כותבים עיקריים מבין חברי הלהקה. Rumours היה לאחד מהאלבומים המצליחים ביותר בתולדות הפופ וכמה משיריו (Don't Stop, Go Your Own Way, Dreams) היו ללהיטים מידיים וזכו להשמעות רבות לאורך שנים מאז.
ההרכב שהקליט את Rumours המשיך פחות או יותר מאז, אם כי בקינגהאם עזב את הלהקה וחזר אליה, וכריסטין מקווי עזבה אותה לבסוף ב-1998. נגנים אחרים צורפו ללהקה ועזבוה, מבלי שהותירו עליה את חותמם.
[עריכה] דיסקוגרפיה
[עריכה] אלבומים
| שנה | אלבום | במצעד הבריטי | במצעד האמריקני |
|---|---|---|---|
| 1968 | Peter Green's Fleetwood Mac | 4 | 198 |
| 1968 | Mr. Wonderful | 10 | - |
| 1969 | English Rose | - | 184 |
| 1969 | The Pious Bird Of Good Omen | 18 | - |
| 1969 | Then Play On | 6 | 109 |
| 1970 | Kiln House | 39 | 69 |
| 1971 | Future Games | - | 91 |
| 1972 | Bare Trees | - | 70 |
| 1973 | Mystery To Me | - | 67 |
| 1973 | Penguin | - | 49 |
| 1974 | Heroes Are Hard To Find | - | 34 |
| 1975 | Fleetwood Mac | 23 | 1 |
| 1977 | Rumours | 1 | 1 |
| 1979 | Tusk | 1 | 4 |
| 1980 | Live | 31 | - |
| 1982 | Mirage | 5 | 1 |
| 1987 | Tango In The Night | 1 | 7 |
| 1988 | Greatest Hits | 3 | 14 |
| 1990 | Behind The Mask | 1 | 18 |
| 1992 | 25 Years - The Chain | - | - |
| 1995 | Time | 47 | - |
| 1997 | The Dance | 15 | 1 |
| 2002 | The Very Best Of Fleetwood Mac | 7 | 12 |
| 2003 | Say You Will | 6 | 3 |
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר רשמי
- פליטווד מק, באתר MOOMA
