פיניקס סאנס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| פיניקס סאנס | |
|---|---|
 |
|
| נוסד: | 1968 |
| אולם ביתי: | יו.אס. אירוייז סנטר, קיבולת 19,023 צופים. |
| מדים: | סגול, כתום, כסוף. |
| קמע: | הגורילה |
| אליפויות: | אין |
| סגנות אליפויות: | 1976, 1992 |
| מאזן בעונת 2007-2008: | 55-27 |
פיניקס סאנס (Suns) היא קבוצת כדורסל אמריקאית מפניקס, אריזונה, המשחקת בליגת ה-NBA. הקבוצה החלה את דרכה בליגה בשנת 1968 באולם "וטראנס ממוריאל קוליסאום" ובשנת 1988 הם עברו לאולם אמריקה ווסט ארינה אשר בשנת-2006 שינה את שמו ל יו.אס. אירוייז סנטר. הקבוצה מעולם לא זכתה באליפות ה-NBA.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] השנים הראשונות
ב-22 בינואר 1968, הודיעה ליגת ה NBA על הוספת שתי קבוצות מפניקס וממילווקי. קבוצת המשקיעים מפיניקס החתימה את המנהל של השיקאגו בולס, ג'רי קולנג'לו, כג'נרל מנג'ר של פיניקס. קולנג'לו, בתגובה, החתים את ג'וני "רד" קאר למשרת המאמן הראשון של המועדון. קאר נאלץ לנטוש את הקבוצה באמצע עונת 1969-70 וקולנג'לו בעצמו אימן את הקבוצה עד תום העונה. קוטון פיטסימונס החליף את קולנג'לו על הקווים בעונת 1970-71 ולקח את הקבוצה לעונה הראשונה עם מאזן חיובי של 48-34.
בשנות ה-70, פיניקס נחלה הצלחה בינונית עם שחקנים כשרוניים כמו דיק ואן-ארסדייל, אחיו התאום טום, חבר היכל התהילה קוני הוקינס, לן "הטרקטור" רובינסון, אלווין אדאמס והסנטר ניל ווק. השמשות סיימו את עונת 1975-76 עם מאזן של 42 ניצחונות ו-40 הפסדים, אבל למרבה התדהמה ניצחו בסדרת גמר המערב את האלופים הקודמים- הגולדן סטייט ווריירס, ואף הצליחו להתמודד בכבוד מול הבוסטון סלטיקס עד המשחק השישי בסדרה- שבו הפסידו. את משחק מספר 5 באותה סדרה, שנגמר לאחר 3 הארכות, רבים מחשיבים כמשחק ה-NBA הטוב ביותר אי פעם.
[עריכה] שערוריית הסמים; קולנג'לו לוקח פיקוד
השנים הבאות היו פחות מוצלחות מבחינתה של פיניקס. בשנת 1987, ליגת ה-NBA האשימה 13 משחקני הליגה על שימוש בסמים אסורים, אשר מתוכם שלושה היו שחקנים פעילים בפיניקס (ג'יימס אדוארדס, ג'יי האמפריס וגרנט גונדרזיק). ההאשמות היו מבוססות בעיקר על העדות של השחקן וולטר דיוויס אשר קיבל חסינות. שניים מהשחקנים נשלחו לתוכנית לגמילה מסמים, בעוד לשלישי ניתנה תקופת מבחן. השערורייה עמעמה את המוניטין של המועדון וספקה לקולנג'לו הזדמנות לקנות ביחד עם כמה משותפיו את הקבוצה במחיר של 44 מיליון דולר, שהיה בזמנו המחיר הגבוה ביותר שהוצע בעבור קבוצת NBA.
לאחר שערוריית הסמים ואיבוד הסנטר המבטיח, ניק ואנוס, אשר נהרג בתאונת מטוס, שרר אי שקט במועדון. המזל הרע של פניקס התחיל להשתנות לאחר החלפת הפורוורד הפופולרי לארי נאנס בשלושה משחקני הקליבלנד קאבלירס- קווין ג'ונסון, מארק ווסט וטיירון קורבין. בשנת 1988, פניקס החתימה את טום צ'יימברס, שנהיה לשחקן הראשון בליגת הNBA שחותם בקבוצה כשחקן חופשי בלתי מוגבל (אנרסטריקטד פרי אייג'נט) לאחר שנסתיים חוזהו עם הסיאטל סופרסוניקס. באותה עונה פניקס החתימה גם את השחקן ג'ף הורנאסק, בחרה במקום ה-14 בדראפט את דן מארלי והקבוצה החלה ברצף של 13 ביקורים רצופים בפלייאוף. קורט ראמביס מהשרלוט הורנטס הוחתם ב-1989, והקבוצה (בהדרכתו של המאמן פיטסימונס), בהפתעה מדהימה, ניצחה את הלוס אנג'לס לייקרס בחמישה משחקים לפני שהפסידה בגמר המערב לפורטלנד טרייל בלייזרס.
[עריכה] עידן בארקלי (1992-96)
בשנת 1992, הקבוצה עברה לאולמה החדש במרכז פניקס, האמריקה ווסט ארינה (כיום יו.אס. אירוויס סנטר). באותה שנה השמשות החליטו לבצע שינויים משמעותיים בסגל, עקב העלאה בתקציב המעדון: המהלך הראשון היה הוספת הפורוורד הססגוני, צ'ארלס בארקלי, אשר נשלח מהפילדלפיה 76' בעבור ג'ף הורנאסק, אנדרו לאנג וטים פרי. הרכישה של בארקלי, שנחשב לאחד השחקנים הטובים בתולדות הליגה, הייתה אחת הסיבות המרכזיות להצלחה של פניקס בעונות הבאות. בשנת 1993, לאחר עונתו הראשונה של בארקלי עם הפיניקס סאנס, הוא זכה בתואר השחקן היעיל ביותר בליגה (אם.וי.פי.) בפעם היחידה בקריירה שלו.
בנוסף לבארקלי, השמשות החתימו גם את דני איינג' ובחרו בדראפט את שני הכשרונות המבטיחים מאוניברסיטת ארקנסו- הסנטר אוליבר מילר והפורוורד ריצ'רד דומאס. לפניקס הייתה קבוצה דינאמית שהיה קשה לעצור ושבתה את תשומת לבם של מעריצים מכל רחבי המדינה.
תחת הדרכתו של המאמן החדש פול ווסטפאל (שהיה חלק מהקבוצה שהגיעה עד הגמר ב-1976), השמשות אשר התבססו בעיקר על היכולות של בארקלי, מארלי, ג'ונסון ואיינג' ניצחו 62 משחקים בעונת 1992-93. לאחר שהדיחו בפלייאוף את הלוס אנג'לס לייקרס, סן אנטוניו ספרס וסיאטל סופרסוניקס, הסאנס הגיעו לגמר ה-NBA בפעם השנייה בתולדות המועדון. בסופו של דבר הם הפסידו בדרמתיות אופיינית לשיקאגו בולס של מייקל ג'ורדן וסקוטי פיפן. הסדרה כללה משחק בעל שלוש הארכות (משחק 3); פניקס הייתה שותפה בשני משחקי הגמר הארוכים ביותר בתולדות ה-NBA. למרות ההפסד בגמר, אלפי אוהדים פרצו בקריאות "ניצחון" ברחובות פניקס כהערכה לעונה הבלתי נשכחת של הקבוצה.
הסאנס המשיכו עם עונות מוצלחות כשהם מציגים מאזן מצוין של 178-68 בעונות 1992-93, 1993-94 ו -1994-95. הם המשיכו לחזק את סגל הקבוצה עם הוספת שחקני מפתח כמו איי.סי. גרין, דני מנינג, ווסלי פרסון ואליוט פרי. למרות הזכייה בבית הפסיפי בעונת 1994-95, פניקס מצאה את עצמה מחוץ לפלייאוף כבר אחרי רבע הגמר, בשנה השנייה ברציפות, כשגם בעונת 1993-94 הם הובילו על היוסטון רוקטס 3-1 בסדרה אבל הפסידו את שלושת המשחקים הבאים.
בסוף עונת 1994-95, המנג'ר של הפיניקס סאנס, בראיין קולנג'לו (בנו של ג'רי) יזם עסקה שהתבררה מאוחר יותר ככשלון. הוא שלח את הגארד דן מארלי ביחד עם בחירת דראפט לקליבלנד קאבלירס בתמורה לסנטר ג'ון "הוט רוד" וויליאמס. בנוסף להיותו המנהיג של הקבוצה על המגרש, מארלי היה אהוב הקהל בפיניקס- מה שגרם לכעס רב של האוהדים על קולנג'לו כשזה החליף אותו. העסקה נועדה לספק את הצורך בסנטר עם יכולות חסימה גבוהות, אבל עם הזמן היא התבררה כלא-מועילה כאשר הנוכחות של מארלי חסרה, והתפוקה של וויליאמס לא ענתה על הציפיות של הקבוצה.
עונת 1995-96 הפכה לעונה מאוד מאכזבת מבחינתה של פניקס כאשר הם מציגים מאזן בינוני של 42-40, והודחו כבר בסיבוב הראשון על ידי הסן אנטוניו ספרס. המאמן ווסטפאל פוטר באמצע העונה, ופיטסימונס חזר במקומו לתפקידו הקודם. ההתדלדלות בסיכויי הקבוצה לזכות באליפות הובילה למתיחות בין צ'ארלס בארקלי לג'רי קולנג'לו אשר התבטאה בהתנצחות ציבורית. בסיום אותה עונה, שלח קולנג'לו את בארקלי ליוסטון רוקטס בתמורה לסם קאסל, רוברט הורי, מארק בראינט וצ'אקי בראון.
[עריכה] עונות 1997-2004
לאחר "תקופת בארקלי", פניקס התחילה את עונת 1996-97 עם פתיחה אומללה של 0-13 וקבעה בכך שיא מועדון שלילי. במשך רצף ההפסדים התפטר פיטסימונס מעמדת המאמן והוחלף על ידי שחקן העבר דני איינג'. אחרי ריב מתמשך בין איינג' ורוברט הורי, השחקן הועבר ללוס אנג'לס לייקרס בתמורה לאול-סטאר סדריק סבלוס. יותר מאוחר סם קאסל הוחלף בג'ייסון קיד, שחקן הדאלאס מאבריקס. עם חמישייה נמוכה ומהירה, פניקס הרכיבה רצף של 11 משחקים רצופים שהביא אותם לפלייאוף, בסדרה שבה כמעט הצליחו להפתיע את הסיאטל סופרסוניקס, אחרי שהובילו 2-1 בסדרת הטוב מ-5, והפסידו את שני המשחקים הבאים. בפגרת המשחקים לפני עונת 1999-2000, הסאנס רכשו את האול-סטאר אנפרני "פני" הארדוואי אשר יחד עם ג'ייסון קיד, הרכיב את צוות "הקו האחורי של הליגה". למרות הציפיות הגבוהות, השילוב של הארדוואי וקיד אף פעם לא מומש במלואו עקב פציעות של הארדוואי במשך העונה הרגילה ושבר בעקב של קיד לקראת הפלייאוף. בסיבוב הראשון, הארדוואי הצליח להוביל את השמשות לניצחון מפתיע על הסן אנטוניו ספרס העדיפים. למרות חזרתו של קיד לסיבוב השני, פניקס כשלה בניסיון להדיח גם את הלוס אנג'לס לייקרס, שבסופו של הפלייאוף זכו באליפות.
בעונת 2001-02, בפעם הראשונה ב-14 השנים האחרונות, הקבוצה לא הגיעה לפלייאוף. בסוף אותה עונה החליפו הסאנס את ג'ייסון קיד, בעיקר בגלל האשמות על הכאת אשתו, בסטפון מרבורי מהניו ג'רזי נטס ובחרו בדראפט את אמארה סטודמאייר במקום התשיעי. בעונת 2002-03 נגלה סטודמאייר כאחד הגבוהים הטובים בליגה ורבים אף השוו את סגנון משחקו לזה של "חבר היכל התהילה" מוזס מלון. הגובה והאתלטיות שלו, יחד עם מוסר עבודה גבוה, הכניסו אותו לרשימה עם קווין גארנט, קובי בראיינט וטרייסי מקגריידי כשחקנים הטובים ביותר שהגיעו ל-NBA הישר מהתיכון. סטודמאייר נבחר כ"רוקי השנה של ה-NBA" לעונת 2002-03 שבו פניקס רשמו מאזן חיובי 44-38 וחזרו לפלייאוף. הסאנס שוב הודחו בסיבוב הראשון לאחר 6 משחקים על ידי הקבוצה שבסופו של הפלייאוף תוכתר כאלופת הליגה - הסן אנטוניו ספרס.
בעונת 2003-04 פניקס שוב מצאה את עצמה מחוץ לפלייאוף. לאחר פתיחה מאוד לא משכנעת, קולנג'לו הבין שהסגל הנוכחי לא יוביל את הקבוצה להישגים ושלח את מרבורי והארדוואי לניו יורק ניקס. לאחר הטרייד, הקבוצה המשיכה לדשדש אבל הוא נתן לשחקנים הצעירים להשתפר ולצבור ניסיון.
[עריכה] עידן נאש (2004-הווה)
עונת 2004-05 סימנה את החזרה של הסאנס לצמרת הליגה, כשהסאנס מסיימים את העונה הרגילה עם המאזן הטוב בליגה 62-20. המהפך הגדול התרחש בעיקר בזכות הצטרפותם של שחקן האול-סטאר סטיב נאש, והסווינגמן קוונטין ריצ'רדסון. המאזן המדהים 62-20 שווה לשיא המועדון שנקבע בעונת 1992-93 שבה הסאנס הגיעו עד הגמר. בסיום אותה עונה זכה סטיב נאש בתואר השחקן היעיל ביותר של העונה (MVP) והמאמן החדש מייק ד'אנטוני זכה בתואר מאמן העונה.
המפתח להצלחה של הקבוצה היה סגנון המשחק, המתבסס על התקפות מתפרצות, אשר אינו נפוץ בתקופה האחרונה ב-NBA. הסאנס סיימו את עונת 2004-05 כקבוצה עם מספר הנקודות הגבוה ביותר בממוצע למשחק (110.4), מספר השלשות הגבוה ביותר בממוצע למשחק (9.7) ואחוזי ההצלחה לזריקת 3 נקודות הגבוהים ביותר (39.3). לפניקס גם הייתה נציגות גבוהה במשחק האול-סטאר ובאירועים המלווים עימו. שון מריון, דיאנה טאורסי מהפיניקס מרקורי ושחקן העבר דן מארלי זכו בתחרות "כוכבים זורקים", סטיב נאש זכה ב"תחרות הכישורים", ג'ו ג'ונסון וקוונטין ריצ'רדסון (שגם זכה) השתתפו בתחרות השלשות, אמארה סטודמאייר הגיע למקום השני בתחרות ההטבעות, ונאש, מריון וסטודמאייר השתתפו גם במשחק עצמו.
הסאנס הגיעו לפלייאוף ממוקמים במקום הראשון במערב, אשר הבטיח להם יתרון ביתיות לכל אורך הפלייאוף. הקבוצה הביסה את הממפיס גריזליס 4-0 וניצחה את הדאלאס מאבריקס בסיבוב השני 4-2. בגמר המערב הסן אנטוניו ספרס הצליחו פעמיים להחזיק את הסאנס על מתחת ל-100 נקודות, ניצחו בסדרה 4-1 וסיימו את העונה המוצלחת של הסאנס למרות 37 הנקודות בממוצע למשחק של אמארה סטודמאייר, ממוצע הנקודות הגבוה ביותר אי פעם של שחקן בביקורו הראשון בגמר אזורי.
עונת 2005-06 נפתחה ברגל שמאל כאשר אמארה סטודמאייר נאלץ לעבור ניתוח ארטוסקופיה בברך הימנית עוד לפני פתיחת העונה. מתוך 82 המשחקים במשך העונה, אמארה פספס 79. בנוסף, הקלע המבטיח ג'ו ג'ונסון דרש טרייד שיעביר אותו לאטלנטה הוקס שבתמורה העבירה לפיניקס את בוריס דיאו יחד עם שתי בחירות סיבוב ראשון בדראפט. החתמות נוספות באותה פגרה כללו את ראג'ה בל מהיוטה ג'אז וקורט תומאס מהניו יורק ניקס, אשר פיספס את חציו השני של העונה בעקבות פציעה בברך. למרות חילופי השחקנים והפציעות המשמעותיות, הסאנס השיגו את אליפות הפאסיפי בפעם השנייה ברציפות, ואת המקום השני בליגה כולה עם מאזן 54-28. סטיב נאש זכה בתואר השחקן היעיל ביותר (MVP) של העונה בפעם השנייה ברציפות, כשהוא הופך לרכז השני בלבד (אחרי מג'יק ג'ונסון) שזוכה בתואר הנחשק מספר פעמים. בנוסף, בוריס דיאו זכה בתואר השחקן המשתפר של העונה.
פיניקס הגיעה לפלייאוף כקבוצה העדיפה כאשר פגשה בסיבוב הראשון את הלוס אנג'לס לייקרס. לאחר שניצחה את המשחק הראשון בפיניקס, מצאה עצמה הקבוצה בפיגור 1-3 בעקבות הצגות מרשימות במיוחד של כוכב הלייקרס קובי בראיינט. אולם, הסאנס הצליחו לנצח בשלושת המשחקים הבאים, למרות השעייתו של ראג'ה בל ממשחק מספר 6 בעיקר בזכות עזרתו המפתיעה של טים תומאס, ומשחק שביעי מצוין בו הקבוצה ניצחה 121-90. פיניקס הפכה לקבוצה השמינית בלבד בהיסטוריה של הליגה שמצליחה לנצח סדרת פלייאוף לאחר שפיגרה 1-3.
בסיבוב השני בפלייאוף, הסאנס ניצבו בפני הלוס אנג'לס קליפרס. שתי הקבוצות החליפו ניצחונות בששת המשחקים הראשונים, עד שפיניקס ניצחה במשחק השביעי והמכריע בתוצאה 127-107. הקבוצה המשיכה לגמר המערב שם התמודדה מול הדאלאס מאבריקס. השמשות ניצחו את המשחק הראשון בסדרה, הפסידו את שני המשחקים הבאים, אבל הצליחו להשוות את הסדרה במשחק הרביעי. את הצלחת הקבוצה (למרות חסרונו של סטודמאייר) רבים זוקפים לזכותם של דיאו, בל (שנעדר מרוב הסדרה עקב פציעה) וברבוסה שהופיעו ברגעים המכריעים של הפלייאוף במיטבם. הסאנס נלחמו גם במשחקים 5 ו-6 של הסדרה, אבל פציעתו של בל פגעה בסיכויים הקטנים ממילא של פיניקס לגבור על דאלאס, ולבסוף הסאנס הודחו בשישה משחקים. סטיב נאש זכה פעמיים ברציפות בתואר ה-MVP (השחקן הטוב ביותר בליגה). בעונת 2006/2007 נאבק על התואר אך חברו הטוב דירק נוביצקי מדאלאס הקדים אותו.
עונת 2007
[עריכה] מקור השם
הכינוי סאנס (שמשות) נבחר לאחר תחרות שמות, ומייצג את אריזונה שידועה כאחת מהמדינות עם האקלים החם ביותר בארצות הברית.
[עריכה] שחקנים בולטים בעבר
- אלווין אדאמס
- טום צ'יימברס (שיחק בעבר גם במכבי תל אביב)
- וולטר דיוויס
- לוול פיצימונס
- קוני הוקינס
- קווין ג'ונסון
- דן מארלי
- ג'ון פרוסקי
- דיק ואן-ארסדייל
- פול ווסטפאל
[עריכה] סגל נוכחי
| פיניקס סאנס סגל נוכחי |
||||
| מאמן ראשי: טרי פורטר | ||||
| G | 10 |  |
ליאנדרו ברבוסה | (ברזיל) |
| G | 19 |  |
ראג'ה בל | (אוניברסיטת פלורידה אינטרנשיונל) |
| F | 3 |  |
בוריס דיאו | (צרפת) |
| G | 2 |  |
גורדאן גיריצ'ק | (קרואטיה) |
| F | 33 |  |
גרנט היל | (אוניברסיטת דיוק) |
| F | 43 | |
לינטון ג'ונסון | (אוניברסיטת טוליין) |
| F/C | 4 |  |
שון מרקס | (אוניברסיטת קליפורניה, ברקלי) |
| G | 13 |  |
סטיב נאש | (אוניברסיטת סנטה קלארה) |
| C | 32 | |
שאקיל אוניל | (אוניברסיטת לואיזיאנה סטייט) |
| G/F | 52 | |
אריק פיאטקאוסקי | (אוניברסיטת נברסקה) |
| F/C | 54 | |
בריאן סקינר | (אוניברסיטת ביילור) |
| F/C | 1 | |
אמארה סטודמאייר | (תיכון סייפרס קריק) |
| G | 8 | |
ד.ג'. סטרוברי | (אוניברסיטת מרילנד) |
| F | 29 | |
אלאנדו טאקר | (אוניברסיטת וויסקונסין) |
[עריכה] קישורים חיצוניים
| קבוצות ליגת ה-NBA |
| מחוז מזרח |
|---|
| הבית האטלנטי: בוסטון סלטיקס | ניו ג'רזי נטס | ניו יורק ניקס | פילדלפיה 76' | טורונטו ראפטורס |
| הבית המרכזי: שיקאגו בולס | קליבלנד קאבלירס | דטרויט פיסטונס | אינדיאנה פייסרס | מילווקי באקס |
| הבית המזרח-דרומי: אטלנטה הוקס | שארלוט בובקאטס | מיאמי היט | אורלנדו מג'יק | וושינגטון ויזארדס |
| מחוז מערב |
| הבית הצפון-מערבי: דנוור נאגטס | מינסוטה טימברוולבס | פורטלנד טרייל בלייזרס | סיאטל סופרסוניקס | יוטה ג'אז |
| הבית הפאסיפי: גולדן סטייט ווריורס | לוס אנג'לס קליפרס | לוס אנג'לס לייקרס | פיניקס סאנס | סקרמנטו קינגס |
| הבית הדרום-מערבי: דאלאס מאבריקס | יוסטון רוקטס | ממפיס גריזליס | ניו אורלינס הורנטס | סן אנטוניו ספרס |
