פיטום אווזים וברווזים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיטום אווזים וברווזים הוא תהליך של האבסת כמויות גדולות של מזון לעופות על-מנת להגדיל באופן מלאכותי את כבדם, במטרה להפיק ממנו כבד אווז, שהוא כבד שומני למאכל. התהליך נאסר במדינות רבות, ובהן ישראל, בשל האכזריות המיוחסת לו.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
הלעטת אווזים החלה כבר במצרים העתיקה, שם התקיימה כבר במאה ה-25 לפנה"ס. אווזים, בנוסף לעוד ציפורים (כגון עגורים), הואכלו בכוח בדגנים לשם הגדלת משקלם. ממצרים התקבל מנהג הפיטום באימפריה הרומית, וספר הבישול הרומי, אפיקיוס מתאר הלעטה של אווזים בתאנים במטרה להגדיל את כבדם. הרומאים הפכו את המנהג לנפוץ בכל רחבי אירופה, והוא נעשה מקובל ביותר בצרפת, שם כבד של אווז מפוטם נחשב כחלק חשוב מהמטבח הלאומי.
[עריכה] תהליך הפיטום ונזקיו הבריאותיים
הפיטום מתבצע על-פי רוב באמצעות החדרת צינור לגרונו של העוף ודחיסת מזון (לרוב דגנים מסוגים שונים, כגון תירס או דוחן) ישירות לקיבתו באמצעות לחץ אוויר גבוה. כמות המזון הולכת וגדלה באופן הדרגתי עם תהליך הפיטום, עד שבסופו (תוך כשלושה עד ארבעה שבועות), היא מגיעה עד ל-2.5 קילוגרם ביום. הכמויות העודפות של המזון מביאות לניוון שומני של הכבד, הגורם להתנפחותו לממדים הגדולים פי שבעה עד עשרה מגודלו הטבעי.
הפיטום גורם לנזקים משמעותיים לבריאותם ולרווחתם של העופות המפוטמים: בנוסף לפגיעה בתפקודו של הכבד, המשקל של הכבד המוגדל מביא ללחץ על האברים הפנימיים, ומביא לקשיים בנשימה ובהליכה. כמו כן, החדרת הצינור לגרון עשויה לגרום לפציעות בוושט. כעשירית מהעופות המפוטמים מתים, כתוצאה מהסיבוכים הבריאותיים הכרוכים בפיטום, עוד טרם הגעתם לשחיטה.
[עריכה] המאבק בפיטום אווזים
בשל הפגיעה שגורם הפיטום לעופות, הוא נתון לביקורת רבה מצד ארגונים להגנה על בעלי-חיים, הפועלים לביטול תעשיית הפיטום. בעקבות לחץ ציבורי שהופעל כתוצאה מהמחאה כנגד פיטום עופות, במדינות רבות, בהן בריטניה, שווייץ, אוסטריה, דנמרק, נורבגיה, גרמניה, לוקסמבורג, פולין, פינלנד, צ'כיה, איטליה, שבדיה, ישראל, אוסטרליה, דרום אפריקה וקליפורניה (צפויה להיכנס לתוקף החל מ-2012), התקבלו חוקים האוסרים על התהליך.
בקליפורניה ובשיקגו אף התקבלו חוקים האוסרים על שיווק כבד אווז.
[עריכה] בישראל
בישראל היה קיים ענף פיטום אווזים מפותח, והיא אף הייתה המובילה העולמית בייצוא כבד אווז מאז כניסתו לתוקף של האיסור על פיטום אווזים בפולין, ב-1999. בסוף 1999 פתחה עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים בקמפיין ציבורי נגד פיטום אווזים. ב2001 הוגשה עתירה לבג"ץ מטעם נוח, ארגון הגג של הארגונים להגנה על בעלי חיים בישראל, בטענה שהפיטום מהווה עבירה על חוק צער בעלי חיים. בעקבות העתירה, גיבש משרד החקלאות, בשיתוף עם מפטמי אווזים, תקנות שהיו אמורות להסדיר את הפיטום. עם זאת, ב-11 באוגוסט 2003 קיבלו שופטי בג"ץ את עמדת הארגונים להגנת בעלי חיים וקבעו כי התקנות לפיטום אווזים אינן חוקיות, והן יבוטלו. למפטמי האווזים ניתנה ארכה של שנה וחצי עד לכניסתו לתוקף של האיסור, על-מנת לאפשר להם להתארגן מחדש[1].
באפריל 2004, כאשר האיסור היה אמור להיכנס לתוקף, המשיכו המפטמות לפעול, למרות החוק. עמותת אנונימוס הגישה תביעה משפטית נוספת. שר החקלאות, ישראל כץ, העלה יוזמה שתאפשר להמשיך את פיטום האווזים במשך חמש שנים נוספות, אך היא נדחתה על ידי הכנסת, ופסיקת בית המשפט אלצה את משרד החקלאות להתחייב ללוח זמנים שיביא לסיום פיטום האווזים עד לאפריל 2006.
ב-15 באפריל 2006 התחיל להיאכף בפועל האיסור על פיטום, ומפטמות האווזים החלו להסגר. ב-31 ביולי 2006 נכנס לתוקף גם איסור על פיטום ברווזים, ונסגרה מפטמת הברווזים בבית לחם הגלילית, היחידה מסוגה בארץ.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תמונות של פיטום אווזים, מתוך אתר עמותת אנונימוס
- עובדות על פיטום אווזים, מתוך אתר עמותת אנונימוס
- בג"ץ פסק: פיטום האווזים אסור, מתוך אתר עמותת אנונימוס
