פובליוס סרוויליוס קסקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פובליוס סרוויליוס קסקה (? - 42 לפנה"ס), פוליטיקאי רומאי שפעל בשלהי תקופת הרפובליקה.
[עריכה] תולדות חייו
קסקה נולד למשפחה ממוצא פלבאי והיה צאצא של גאיוס סרוויליוס קסקה גאמינוס שכיהן כקונסול של שנת 203 לפנה"ס. קסקה היה בן בריתו של יוליוס קיסר ונלחם לצידו בזמן מלחמת האזרחים כנגד פומפיוס.
לאחר ניצחונו של קיסר ומינוי לדיקטטור לכל ימי חייו בשנת 44 לפנה"ס נוצרה תסיסה במעמד הסנאטורי ולבסוף קשר נרקם כנגד קיסר בהנהגתם של מרקוס יוניוס ברוטוס וגאיוס קסיוס לונגינוס, למרות שקסקה היה חלק מהסיעה הקיסרית הוא הסכים להצטרף לקשר של ברוטוס וקסיוס.
ביום שההתנקשות בקיסר תוכננה לצאת לפועל, אידו של מרס, עצביו של קסקה כמעט ובגדו והוא היה קרוב לגלות את הקשר כנגד חייו של קיסר אולם לבסוף הוא התעשת. במהלך ישיבת הסנאט שבה הקושרים תקפו את קיסר, קסקה היה הראשון שנעץ את פגיונו ברודן.
לאחר רציחתו של קיסר קסקה נכנס לתפקידו כטריבון העם ב-10 בדצמבר 44 לפנה"ס, דבר זה נעשה עם אישורו של אוקטביוס שבאותו הזמן רצה לגייס את תמיכתו של קיקרו בו. אולם יותר מאוחר קסקה אולץ להימלט מרומא כתוצאה מפחדו שיורשיו של קיסר ינקמו בו, הוא והצטרף אל ברוטוס וקסיוס בפרובינקיות המזרחיות, שם הם בנו צבא בניסיון להשתלט חזרה על רומא מידיהם של הטריאומווירט השני, עזיבתו את העיר בזמן כהונתו כטריבון העם הייתה לא חוקית ועמיתו פובליוס טיטיוס הדיח אותו ממשרתו על פי בקשתו של אוקטביוס.
קסקה נלחם בקרב פיליפי שנערך בשנת 42 לפנה"ס ובו התעמתו הכוחות הרפובליקאים וכוחות הטריאומווירט השני, לאחר תבוסתם ומותם של ברוטוס וקסיוס, קסקה המיואש בחר להתאבד.
