פארק צמרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הדמיה של השכונה העתידית: בקדמת ההדמיה מגדלי YOO וברקע מאחור מתחם בורסת היהלומים

פארק צמרת היא שכונת מגורים בתל אביב המיועדת להכיל 12 גורדי שחקים ובהם כ-1,500 יחידות דיור. בנייתה של השכונה החלה ב-2005 ומתוכננת להסתיים בסוף 2009. מתכנן השכונה הוא האדריכל אבנר ישר.

השכונה ממוקמת באזור סואן ביותר, בין דרך נמיר מממערב ונתיבי איילון ממזרח, מצפון לתחנת הרכבת תל אביב מרכז. לצמצום מטרד הרעש, השכונה תוקף ממערב ומזרח בקירות אקוסטיים בגובה 4.5 מטרים.

בין גורדי השחקים הממלאים אותה בצפיפות מתוכננת השכונה להכיל גם חניון תת-קרקעי, פארקים, מדשאות, גינות ומגרשי משחקים.

נכון לאפריל 2008 כבר החלו עבודות הבנייה על מספר בניינים:

מגדלי Yoo אשר בנייתם הסתיימה. גובהו של המגדל המזרחי כ-113 מטרים ושל המגדל המערבי כ-126 מטר.
מגדל "מנהטן", גובהו כ-140 מטרים.
מגדל "One", גובהו כ-90 מטרים.
מגדל w tower, גובהו כ-160 מטרים
מגדל "אביב בצמרת", גובהו כ-108 מטרים.
מגדל NAM, גובהו כ-101 מטרים.

יש עוד מספר מגדלים שבנייתם עדיין לא התחילה:

מגדל גינדי , שיכלול כ-54 קומות יוקרה
מגדל לבון , שיכלול 30 קומות .
מגדלי הבס , פרויקט שיכלול 3 מגדלים בעלי 30 קומות

בשכונה היה גם אמור להיבנות "מגדל הרמוני" אך בנייתו בוטלה .

[עריכה] היסטוריה

לפני מלחמת העצמאות שכן בחלקו הצפוני של האזור שבו מוקם פארק צמרת כפר ערבי בשם ג'מאסין אל ע'רבי. הכפר ננטש ב-1948, במהלך מלחמת העצמאות, ובבתיו שוכנו פליטים יהודיים, בשכונה שנקראה "גבעת עמל ב'". פינוי תושבי השכונה, לשם הכשרת הקרקע לבניית פארק צמרת, לווה במאבק משפטי ממושך על גובה הפיצוי שיינתן להם.

[עריכה] הוויכוח סביב הפרויקט

מתחילת הפרויקט נשמעה ביקורת כלפיו בקרב אדריכלים ומתכנני ערים. מבקרי הפרויקט טוענים כי הוא ייצור שטח עירוני גדול אשר מנוכס באופן בלעדי לטובת תושביו העשירים וכי הנגישות אליו, בעיקר הגנים והשטחים המיועדים לרווחת הציבור, ישרתו למעשה רק את תושבי השכונה ולא את הציבור הרחב. עוד נטען כי הסתגרותה של השכונה ביחס לסביבתה פוגעת ברציפות של המרקם העירוני של העיר ללא כל אפשרות עתידית להתחדשות עירונית אשר תשנה זאת. בהקשר זה טוענים מתכנני ערים כי אותה כמות של יחידות דיור יכלה להיכנס לשטח הנתון גם בבנייה נמוכה יותר אך צפופה יותר אשר תוכל לפחות ליצור חללים עירוניים ראויים בין הבניינים.

מצדדי התוכנית טוענים כי השטח שבו נבנית השכונה מעולם לא היה חלק ממרקם העיר הקיים אלא שטח בלתי מנוצל בשולי העיר, אשר בשל הימצאותו בין דרך נמיר ונתיבי איילון לא יכול היה מעולם להיות חלק רציף ממרקם העיר. עוד נטען כי הדרישה של עשירי ישראל לדירות יוקרה תמיד תמצא מענה וכי עדיפה שכונה של גורדי שחקים בשטח מצומצם יחסית לעומת הפשרה של שטחים פתוחים גדולים הרבה יותר באזור השרון לשם בנייה של צמודי קרקע; שטחים כדוגמת שכונות היוקרה שקמו ליד שמורת הטבע בארסוף (ליד אפולוניה) או שכונות יוקרה במושבים כגון בני ציון בהם צפיפות המגורים דלה הרבה יותר.