פאולוניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

פאולוניה
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	צינוראים [1]
משפחה:	Paulowniaceae ("פאולונאיים"?)
סוג:	פאולוניה
מין:	מינים השייכים לסוג: Paulownia elongata P. Fortunae P. Kawakamii P. Tomentosa P. Albiphioca P. Australis P. Catalpifolia P. Fargeii P. Taiwaniana
שם מדעי
Paulownia

הפאולוניה (Paulownia) הוא סוג של עץ שמוצאו בסין. הסוג פאולוניה שייך למשפחת ה- Paulowniaceae הקרובה למשפחת הלועניתיים (ויש הכוללים אותה בתוכה). הפאולוניה נפוצה באסיה המרכזית. הצמח הפך לתרבותי בחלקים של העולם בעלי אקלים מתון וסוב-טרופי.

תוכן עניינים 1 עץ הפאולוניה והאדם 1.1 עץ הפאולוניה בהיסטוריה האנושית 1.2 שימוש בעץ 2 אנטומיה 2.1 טרכיאידים וסיבים 2.2 זווית המיקרופיבראלה 2.3 פראניכמה 2.4 מערכות קרניים: 3 תכונות של העץ 3.1 תכונות הקשורות לMFA – הזווית של המיקרופיברילה 3.2 התכווצות העץ: 3.3 ללא-עיניים: 3.4 מידת שימושיות: 3.5 בידוד: 3.6 התנגדות לאש 4 מראה חזותי של העץ 4.1 טקסטורה: 4.2 צבע: 4.3 טבעות גדילה: 5 פאולוניה לנייר?: 6 גידול מהיר 6.1 פאולוניה בארץ 6.2 יתרונות 6.3 חסרונות 6.4 האם יש כאן פתרון אמיתי או לא? 6.5 מה יכול להשתבש בדרך? 7 מקורות

[עריכה] עץ הפאולוניה והאדם

[עריכה] עץ הפאולוניה בהיסטוריה האנושית

במשך מאות שנים גידלו הסינים את עץ הפאולוניה (יש עדויות לגידולו בסין מהמאה השנייה אחרי הספירה), הידוע גם כ"עץ הקיסרית" וכ"עץ הספיר", מטעמי יופי ובשל עצתו היקרה עד מאוד. בסין ישנן מספר אמונות מסורתיות בנוגע לעץ זה. כאשר תינוקת חדשה נולדת, שותלים עץ פאולוניה, וכשהיא מתחתנת כעבור כמה-עשרה שנים, עושים מהעץ שלה את תיבת החתונה שלה. עוד הם מאמינים כי יש לשתול עץ פאולוניה ליד הבית, כדי שעוף החול ("הפיניקס") יבוא ויגן עליהם מפני רע, ויביא איתו מזל טוב (4). הסינים השתמשו בעץ לכל שימושי העץ האפשריים – רהיטים, ארונות קבורה לקיסרים הסינים, בניית בתים, צעצועים, ואפילו כלים מוזיקליים (5).

העץ עשה את דרכו הראשונה לארצות הברית באמצע המאה התשע-עשרה, כאשר השתמשו בזרעים של פאולוניה כדי לארוז כלי חרסינה שיובאו מסין לארצות הברית, וכשפרקו את הארגזים, הרוח הפיצה את הזרעים של העץ לכל עבר, והעץ מצא בית גידול תואם-לטבעי במדינות מזרח ארצות הברית. התפתחו עסקים להכלאת זנים וייצור זרעים, אך בשנת 1847, התגלה כי הצמח מתרבה וגטטיבית, מקרה שגרם לכל שוק הזרעים להתרסק, ומן הסתם השאיר אנשים עם זרעים ביד וללא כסף.(6)

כיום ההתעניינות בעץ שוב הולכת וגדלה. מן הבולט הוא המחקר של ה-IDRC International Devlopment Research Centre בקנדה. במחקר זה נערכו השוואות שונות בין הכלאות מהונדסות גנטית.

[עריכה] שימוש בעץ

הפאולוניה מצטיינת כעץ רב תכליתי. ביפן היא שימשה ברובה לרהיטים. בין שאר השימושים נכללים ייצור תבליטים, ציפוי לוחות, כלי מוזיקה, קבקבים, גילופים לצורך עיטור, קערות יפות, כפות ועוד הרבה.

לאחרונה מתרבה השימוש בפאולוניה במקרים בהם נדרש עץ קל - בנייה ימית, בניית מטוסים, משאיות וכדומה. יש יתרונות לכלי תחבורה יותר קלים – צריכת דלק פחותה, מהירויות מוגברות, טווחים ארוכים ובלאי מופחת של המנוע.

[עריכה] אנטומיה

(חשוב לומר שהמידע האנטומי משתנה ממין למין, אך המידע המובא כאן מתייחס לPaulownia tomentosa, אלא אם כן צוין אחרת). מערכת צינורות העברה: מערכות אלו הן בעצם אלמנטים טראכיארים בעלי לוחיות מחוררות, מסודרים קצה לקצה ויוצרים מבנה מורכב ארוך מאוד. מערכות אלו מופיעות בעצים "בעלי עצה קשה" (hardwood- הכוונה לעץ שבא מעץ דו-פסיגי ולא בהכרח מעץ קשה ) בלבד ומעבירות מים ומינרלים מומסים מהשורשים לעלים(7). נוזלים ומינרלים אלו מספקים את החומרים הבסיסיים לתאים הפוטו-סיננתים לאגור חומרי הזנה ומים. מערכות העורקים בעצה הראשונית גדולות בהרבה מאילו שבעצה המשנית בטבעת הגדילה הקודמת ובנוכחית, ויוצרות אזור או טבעת מוגדרת היטב, מה שנראה כקטיעה פתאומית ומעבר לעמה המשנית באותה טבעת גדילה, ובדרך כלל יש שינוי הדרגתי למערכות עורקים צרות יותר ככל שמתקדמים לכיוון העצה המשנית של אותה טבעת גדילה. הכותל החיצוני של מערכות העורקים, היכן מעטפת התא המשני לא הושקעה, ומעטפת התא הראשוני עוכלה – הלוחיות המחוררות – מכילות עורקים בעלי חירור פשוט, לא מסודרים בשום סדר מסוים, בדרך כלל בכפולות של שורות רדיאליות – 2-3 עורקים. קוטר ממוצע של עורק בעצה הראשונית – m 200-300. הקוטר הלומינה של העורק – גדול עד גדול מאוד. טיולאים נוכחים בעורקים ובעלי דופן דקה (טיולאים מתפתחים מתאי פראניכמה שצמודים למערכות העורקים, ומתפתחים לתוך העורק עצמו. הטיולאים נוצרים במהלך התפתחות נורמאלית של ליבת העץ, או אחרי פציעה. הטיולאים מורידים את רמת החדירות של העץ).

[עריכה] טרכיאידים וסיבים

הסיבים בעלי דפנות דקות מאוד. אורכי הסיבים –mm 1.7 – 0.8, כאשר הממוצע הוא 1.2, גמצי הסיבים מוגבלים בעיקר לדפנות הרדיאליות.

[עריכה] זווית המיקרופיבראלה

הדפנות של תאי עץ מורכבות מדופן ראשונית ודופן משנית. הדופן המשנית מורכבת משלוש שכבות – s1, s2 - וs3. הדפנות בנויות משלושה חומרים עיקריים – צלולוז, המיצלולוז, וליגנין. הצלולוז מסודר במאוזן בקירות התא בצורת סידור של מיקרופיברילים. מיקרופיברילים הם יחידות המבנה של דפנות תאי צמח. מידת ה-MFA של הPaulownia elongata היא 16.67.

[עריכה] פראניכמה

(אחוז התפוסה של הפאניכמה בעיבוי הקירות של התא – 26% בPaulownia elongata-). תאי הפראניכמה הם תאים בעלי דופן דקה בצורה יחסית עם ווקאולות גדולות במיוחד כמחסנים של חומרי הזנה. דפוסים של סדר שלד הפראניכמה כמו שנראים בחתך רוחב של העץ שימושיים במיוחד לזיהוי עץ על ידי החומר. מספר ממוצע של תאים לכל רצועת שלד פראניכמאלי עומד על בין 2 ל-5. בפאולוניה, השלד הפראניכמאלי מתחבר למערכות העורקים.

[עריכה] מערכות קרניים:

תאים מתארכים בצורה רדיאלית, מתפתחים מתחילות הקרניים. הקרניים הן בעלות חריצים מרובים – 2 עד 5 תאים רווח ל3-6 מ"מ.

[עריכה] תכונות של העץ

גרביטציה ספציפית: 0.21-0.27 - גרביטציה ספציפית היא מדד המספק אפשרות לכמת את כמות החומר העצי שמכילה דוגמה של עץ. זהו יחס פרופורציונלי חסר ממדים של נפח יחידת עץ שיובשה בתנור במשקל ששווה למשקל של יחידת נפח דומה במים. ההבדל בגרביטציה ספציפית בין עצים שונים תלויה, אם כך, בפרופורציות של מרכיבי הדפנות בעץ וברווחים ביניהם. הגרביטציה הספציפית של רוב העצים המסחריים בתעשיית העץ נעה בין 0.35 ל-0.65. בהשוואה לעצים מהירי גדילה אחרים, לפאולוניה יש גרביטציה ספציפית נמוכה. זה מכיוון שתאי עץ הפאולוניה, כמו שנאמר לפני, הם בעלי דפנות דקים וחללים תוך דפנותיים גדולים. מאותה סיבה בדיוק, עץ הפאולוניה היא עץ בקטגורית העצים קלי המשקל – LIGHTWEIGHT.

לפאולוניה יש את אחד היחסים הגדולים ביותר בין משקל לחוזק ביחס לכל העצים. מדד ה-MOR (Strength modus of rupture) של עץ הפאולוניה הוא 40, והוא מדד כללי לתכונה זו.

צפיפות: צפיפות קטנה לעץ לתעשיית העץ. 310 kg/m3.

[עריכה] תכונות הקשורות לMFA – הזווית של המיקרופיברילה

ה-MFA של שכבת הs2 בדופן הטראכיאדית של התא ידועה כאחד המדדים שקובעים את התכונות המכאניות של העץ, כולל המדד לאלסטיות (MOE) והתכווצות לאורך ולרוחב של העץ. ה-MFA של עץ הפאולוניה הוא 16.67, שבאופן יחסי נחשב קטן (השערה שלנו – יכול להיות מה שמשפיע על האלסטיות הטובה של העץ ועל ההתכווצות הנמוכה שלו על אף הדפנות הדקים והצפיפות הנמוכה).

הקשיות של העץ, מקורה בכמות וביחס ובפיזור הצלולוז בדפנות התא. לזווית של המיקרופיברילה יש השפעה חזקה על הקשיחות של העץ. הקשיחות תלויה באלסטיות. מדד האלסטיות של הפאולוניה הוא בין 3 ל-6 GPA.

[עריכה] התכווצות העץ:

גם כן קשורה בקנה מידה גדול למבנה האנטומי של המיקרופיברילה. כאשר מים נכנסים דרך דופן התא, הם מאכלסים מרווחים בין המיקרופיברילות, כך שאם מדד הmfa- גדול יש נפיחות רבה יותר סביב מערך הסיבים ככל שמים מוסיפים להיכנס. מיילן (1968) מדווח שההתכווצות היא זניחה כאשר הMFA הוא פחות מ-30, ומיילן והאריס (1965) סיכמו כי ההתכווצות של העץ יכולה לרדת למינימום כאשר בוחרים עץ בעל מדד MFA של בין 15 ל-25. הפאולוניה נשארת יציבה במהלך שינויים של לחות ולוקה בהתכווצות או התרחבות נמוכה יחסית לרוב העצים האחרים. מחקרים מראים תוצאות של פאולוניה בהתכווצות רדיאלית של 2.2% ואורכית של 4%, מעץ ירוק ועד יבש בעזרת תנור יבוש.

[עריכה] ללא-עיניים:

גידולים של פאולוניה הם בעיקר חסרי-עיניים, בצורה עקבית למדי. מאפיין זה חיובי ביותר לשימושי האדם מאחר שעיניים בעץ מחלישות בנקודה זו את כוחו של העץ.

[עריכה] מידת שימושיות:

מכיוון שלפאולוניה יש קירות פיברליים דקים, אפשר לקלף אותה לפרוסות של 1/16 אינטצ' בעובי, ואפילו לחתוך ל1/32 אינטצ'. מסיבה זו הפאולוניה משמשת באופן רחב לתעשיית הרהיטים במזרח, כלים מוזיקליים, גילוף ועיצובים שונים מעל 1000 שנה.

[עריכה] בידוד:

עץ הפאולוניה הוא מבודד תרמי מצוין. מאפיין זה הוא חשוב ביותר מאחר שמבודדים תרמיים טובים עוזרים לשמור על קרירות המגורים בקיץ ומפחיתים בעלויות החימום בחורם. הובלת החום בעץ קשורה באופן ישיר לצפיפות העץ. עצים עם צפיפות נמוכה הם בעלי מדדים גבוהים בבידוד תרמי מאחר שעצים כאילו מכילים יותר חללים באופן מובהק. כאשר העץ יבש, חללים אלו מתמלאים באוויר שהוא בעצם אחת המבודדים הטובים ביותר המוכרים לנו.

[עריכה] התנגדות לאש

ההתנגדות לאש היא תכונה אשר חולשת על כל מיני הפאולוניה, טמפ' הצתה היא 420-430 מעלות צלזיוס, בהשוואה לעץ ממוצע שהטמפ' שלו היא 220 עד 225 מעלות צלזיוס.

[עריכה] מראה חזותי של העץ

מערך הסיבים: לעץ הפאולוניה יש מערך סיבים ארוך וישר מכיוון שכל הרקמות שמרכיבות את העץ – סיבים, טראכידים, תאי פראניכמה, ורקמת ההובלה קשורים במקביל בציר אורכי. עצי הפאולוניה שמעובדים באזורי אקלים ממוזג בדרך כלל מניבים את העץ הדקורטיבי ביותר במערך הסיבים מעיקר בעקבות ריבוי העונות, כך שבחורף הקר, שמאופיין באביב מוקדם וסתיו מאוחר העץ גדל לאט ודחוס, ובקיץ יותר מהר ומאוורר. בנוסף, ככל שהאקלים מגוון יותר כך יש יותר פסים כהים בטקסטורה של העץ, ושבוע קר מצורה מיוחד מלווה בשבוע חם, ייצרו שתי שכבות של אזור צפוף שגדל מאט ואזור מאוורר שגדל מהר יותר. אקלים טרופי יותר יניב עץ רך יותר עם מערך סיבים יותר מעודן.

[עריכה] טקסטורה:

הטקסטורה דקיקה משום שמערכות ההובלה צרות והסיבים בעלי קירות דקים מאוד, יחסית.

[עריכה] צבע:

צבע עץ הפאולוניה הוא צהוב חיוור, עד לצבע דבש זהוב בהיר, כאשר הצבע הופך כהה בצורה הדרגתית מחוץ כלפי פנים.

[עריכה] טבעות גדילה:

הגידול המהיר והמוקדם ביותר, יוצר טבעות גדילה גדולות שמצטמצמות במהירות ככל שהקוטר גדל.

[עריכה] פאולוניה לנייר?:

בתחילה, הפוטנציאל של שימוש בפאולוניה (פאולוניה טומנטוסה) כעץ לנייר הוערך כפוטנציאל טוב. אך, לאחר מכן, נמצא בהשוואה לעצים מהירי-גדילה אחרים, לפאולוניה יש גרביטציה ספציפית נמוכה, וסיבים קצרים באורכם. כל אלו עושים את הפאולוניה לא מספיק טובה לרוב סוגי הנייר. קצב הגדילה הגבוה עשוי, לעומת זאת, להיות יתרון מקור חשוב לסיבים לסוגי נייר מסוימים, שבהם החוזק של הנייר פחות חשוב לשימוש.

[עריכה] גידול מהיר

מין	גדילה בשנה
American willow	8 to 15 ft./ yr
Weeping Willow	6 to 8 ft./yr
Willows (Other)	4 to 8 ft./yr.
Quaking Aspen	4 to 8 ft./yr.
Hybrid Poplar	6 to 12 ft./yr.
Lombardy Poplar	6 to 12 ft./yr.
Sweetgum	4 to 6 ft./yr.
Russian Olive	4 to 6 ft./yr.
Thornless Honey Locust	4 to 6 ft./yr.
Black Locust	4 to 6 ft./yr.
American Sycamore	6 to 10 ft./yr.
European White Birch	4 to 6 ft./yr.
Paulownia	6 to 15 ft./yr.
Catalpa	4 to 6 ft./yr.
Black Cherry	4 to 6 ft./yr.
Black Walnut	4 to 6 ft./yr.
Kentucky Coffeetree	4 to 6 ft./yr.
Leyland Cypress	3 to 6 ft./yr.
Coast Redwood	2 to 8 ft./yr.
Arbor Vitae	2 to 3 ft./yr.
Ponderosa Pine	2 to 3 ft./yr.
Canadian Hemlock	2 to 4 ft./yr.
Scots Pine	2 to 3 ft./yr.
Mondell Pine	4 to 6 ft./yr.
The Junipers	1 to 2 ft./yr

כעץ מהיר-גדילה, ויש האומרים המהיר-גדילה ביותר בעולם, לעץ הפאולוניה יש את הפוטנציאל הטוב ביותר להיות תחליף אמיתי שיעזור בעצירת כריתת יערות מסיבית. העץ יציל את היערות בייצור בטווחים קצרים של 7-12 שנים וייצור של בין פי שניים לפי ארבע עץ מאשר עצים מסחריים אחרים באותו סדר גודל של זמן. לאחר ה"קציר", עץ חדש גדל מן הגדם שנוצר ומשתמש באותה מערכת שורשים שפיתח כבר העץ הקודם לפניו. עניין זה חוסך ניקיונות של אחרי הכריתה, סחף של הקרקע, ואיבוד חומר.

[עריכה] פאולוניה בארץ

בשנת 2001 יובאו לישראל זנים שונים של הפאולוניה לארץ מסין ומאוסטרליה. גידולי העץ עדיין בחיתוליו, אך ישנן משתלות וחברות מעטות שאימצו את העץ ואת שיווקו. חברת "אגרובו" מצהירה על שיווק עיקרי של שישה זנים של הפאולוניה, שאת שתילהם מגדלים במשתלות ראש הנקרה, ועל שתילת 11 חלקות ברחבי הארץ, בעיקר בדרום הקרוב ועד הצפון, בעיקר כדי לשפר את יחסי הציבור של העץ. בנוסף לזה חברת נטפים גם מתעסקת בטיפול של העץ ובשיווק הרעיון כגידול פלא. אף על פי כל המאמצים, עדיין עץ הפאולוניה לא הצליח להתחבב על החקלאים בארץ יותר מדי, אולי מפאת חשדנותם של הישראלים לפתרונות שמוגדרים כתרופות פלא.

[עריכה] יתרונות

ישנם יתרונות רבים נוספים לגידול פאולוניה מעבר ליבול הגבוה שהעץ מעניק:

1. גידול מהיר – עץ הפאולוניה, שהוא אחד מהצמחים עם הגידול המהיר בעולם, גדל כעד 3.5 מטרים בתנאים לא-אידאליים בעונה אחת, מה שמקנה לו יתרון מעשי כפתרון אפשרי לבעיות שונות הנוגעות לכריתת יערות גשם לתעשיות עץ שונות נייר.
2. עוד יתרון בגידול המהיר בנוגע להחרפת משבר "אפקט החממה" – בכמויות הפחמן הדו-חמצני שהוא שואב מן האוויר, ומנגד כמויות החמצן שהוא פולט – כולן פרי עליו הענקיים.
3. לאחר הכריתה העץ גדל מתוך הגדם של גזע-האם, מה שבעצם מקנה לו עוד יתרון עצום בגידול כיוון שהוא צומח מתוך השורשים של גזע-האם ואין לו צורך בפיתוח שורשים מההתחלה, כמו שעל רוב העצים לעשות, לכן הצמיחה ממחזור הגידול השני ואילך הינה קצרה ב40% בערך.
4. העץ סופח מן הקרקע רעלים שמרעילים את האדמה, לבעלי החיים ומצליח להתמודד איתם.(5) הביולוג פטר בקג'ורד מאמין שבארצות הברית ובמדינות מתפתחות, היכן שהאדמה פגועה מחקלאות בלתי מאוזנת ומפסולת תעשייתית, הפאולוניה יכול להיות פתרון אידאלי לשחזור אדמה. מכיוון שעץ הפאולוניה מתחדש מהשורשים במהירות ייחודית, יכול לשרוד שריפות (אולי זאת אחת הסיבות שקישרו את העץ לאגדות על עוף החול, הפיניקס ) ויכול לשגשג במצבים קיצוניים. בקג'ורד מציין, כי מין זה מפנה את הדרך לגידול מוצלח של עצים רצויים אחרים. עד הזמן שבו הפאולוניה מגיע לשלב הפריחה לאחר שמונה עד עשר שנים – עצים אחרים ובני שיח קיבלו הזדמנות להתבסס בבית הגידול. אז הזרעים של הפאולוניה לא מצליחים לחדור את חיפוי הקרקע שנוצר מכל הצמחייה העבותה כדי לנבוט ולהוציא שורש, ועניין זה מאפשר למינים אחרים להשתלט.
5. פוריות הקרקע – מערכת השורשים הרב-שיפודית החזקה של העץ והגידול המהיר לגובה, תורמים לשאיבת מים באופן יעיל, ובכך מוריד את טבלת המים. הורדת טבלת המים תורמת לפוריות ולהורדת המליחות. בעניין עליו הנושרים כדשן ביולוגי יש שתי דעות רווחות – האחת אומרת שכל החומרים המזינים בעלה טובים מאוד כדשן (21% חלבון), ומצד שני יש הגורסים כי יש יותר מדי ביו-מסה על האדמה מכדי שהיא תהיה אפקטיבית (6).
   
6. יתרונות של העץ עצמו לשימושי האדם כעץ לבנייה – עץ הפאולוניה הוא עץ קל (העץ הכי קל שגדל בצורה מסחרית בארצות הברית); אחד הכי חזקים ביחס למשקל (ה-modus of rupture MOD – הוא 5740); גדל כמעט ללא עיניים בעץ; קל לעבוד איתו לבנייה גסה ועדינה כאחד; ייצב בשינויי לחות ומזג האוויר, וכמעט שאינו מתכווץ ומתרחב ביחס לעצים אחרים; הוא לא נרקב מהר; עמיד בפני חרקים והוא מבודד מצוין (מבודד טוב פי שניים מעץ אלון, וטמפ' הבעירה שלו היא בערך 400 מעלות, כמעט פי שניים מעצי הבנייה הרכים וקשים המסורתיים בארצות הברית), והוא נחשב כעץ יפה לבנייה, מה שנותן לו יתרון יחסי כעץ לרהיטים וכלים לשימוש האדם.
7. אינטר-קורפינג: משמעות המילים "אינטר-קורפינג" היא: "אינטר" – בין, ביניים; "קורפינג" – גידול (א"ק), כשבעצם הכוונה היא לגידול משולב בין כמה סוגי צמחים, ויצירה של מיקרו אקלים ביניהם. באופן כללי, כאשר עושים א"ק עם עץ הפאולוניה, אפשר להרוויח 15%-30% יותר מאשר בגידול חד-מיני, ז"א גידול שאינו בא"ק. הגידולים העיקריים שמגדלים בשיטת הא"ק עם פאולוניה הם חיטה, תירס או כותנה, אך מחקרים מראים שחיטה היא הגידול המוצלח ביותר לשיטה זאת. הסיבות ליתרון היחסי של הפאולוניה בא"ק הן:
   • לפאולוניה יש מערכת שורשים עמוקה, שברוב המקרים, אינה מתחרה עם השורשים של הגידולים.
   • אף שהכתר של העץ גדול, הענפים והעלים מרווחים, ונותנים לאור רב לחדור מבעד לעלים.
   • היתרון בעץ הפאולוניה בא"ק הוא יצירת המיקרו אקלים לגידול הנוסף. למשל, רוחות מייבשות מופחתות ב-20%-50% מן המהירות המקורית שלהן, הלחות באוויר שמתחת לפאולוניות עולה, דבר שמעלה את היבול של גידולים בא"ק, שכמובן צריכים להתאים למיקרו-אקלים החדש שנוצר.
   • התחדשות הקרקע: עניין נוסף בהתחדשות הקרקע הוא שהשינוי של התנאים הסביבתיים במיקרו אקלים של הא"ק משפיע על המטבוליזם, על המספר והמגוון של המיקרואוגניזמים, על עולם החי בא"ק, ועל תוצרי המטבוליזם. צפיפות החיידקים גבוה יותר בגידולי א"ק. מחקרים גם הראו כי ב-10-20 ס"מ הראשונים מפני הקרקע ומטה ליד העצים, מתרחשת פעילות ביולוגית ענפה והתרבצות של מי חמצן שהובילה לגידול בקומפוסטציה של החומר האורגני, יצירה של רקבובית וחמצון של עוד חומרים אורגניים שמעשירים את פוריות הקרקע.
8. עץ הפאולוניה כ"מבלע פחמן" – חושב כי 10,000 מטרים רבועיים נטועים בכ-400-450 שתילי פאולוניה, סופגים, מהרגע שבו נשתלו, 6 טון של פחמן בכל שנה, או עד 20 טון של פחמן דו-חמצני, כאשר הסיבה לכך היא המבנה המיוחד (עלים גדולים, צפיפות העץ, גדל במהירות), וגם הסיבה לכינוי המוכר של הפאולוניה – "מבלע פחמן".
9. שימוש כולל בכל העץ - התועלת שאפשר למצות מהביוסה של עץ הפאולוניה היא בעיה מורכבת. כמו שציינו למעלה, גזעים,בסיסי שורשים וענפים יכולים להביא תועלת כעץ לבנייה ועץ להסקה, מה שאפשר להחשיב כ-63.5% מהביומסה הכוללת של עץ פאולוניה בן 8. השורש עצמו, שהוא 7% של הביומסה, קשה מאוד למיצוי. העניין שהדאיג ביותר את היערנים החקלאים של הפאולוניה הוא מציאת דרכי ניצול ל-30% הנותרים מהביומסה, שהם העלים והפרחים. נמצא כי הם עשירים בחומרים מזינים ויכולים לשמש כמזון איכותי לחזירים, תרנגולות, כבשים, בקר, ארנבים ועוד.
   

שימוש כולל בעלווה, יעלה את הערך הכלכלי של עץ הפאולוניה. העלים נושרים בעקבות תופעת הצינה המוקדמת, מה שמשאיר לא מספיק זמן לעצים להעביר את החומרים המזינים מהעלים אל השורשים לאחסון לפני שהעלים נופלים. כך שמצב החומרים התזונתיים בעלה הנושר יחסית קרוב למצב של החומרים הניוטרינים של העלים הטריים, כך שהנשורת של הפאולוניה יכולה להביא תועלת, ללא שתפגע ביכולות הצמיחה של העץ. את הניתוח של החומרים הניוטרינים שעץ הפאולוניה מכיל במרכיביו השונים, ביצע מכון המחקר ליערנות של האקדמיה הסינית. ניתוח זה של עלוות הפאולוניה מראה נוכחות של שמונות חומצות אמינו ושאריות של יסודות כמו Fe, Cu, Mn ו- Zn שהם חשובים מאוד לגדילה של בעלי חיים.

[עריכה] חסרונות

1. יציבות אקולוגית – אף על פי שאפשר לגדל עץ של 10 מטרים תוך כמה שנים, העץ הוא פריך ושברירי במידה מסוימת ונתון לפגיעות רוח וקרה. הגידול המהיר גם גורם לעץ לקפוא בנפילות טמפ' פתאומיות בסתיו לפני שהצמח הספיק להקשיח.
2. עץ הפאולוניה הוא מין פולש, ז"א מין שמשתלט על בית גידול שבא מבחוץ, כשהוא לא נטמע בתוך מערכת אקולוגית מאוזנת של בית הגידול, אלא דוחק עד כדי הכחדה מינים שלמים מתוך בית הגידול. הסיבות לפולשנות ה"מוצלחת" היא היכולת להתאקלם טוב כמעט בכל אקלים, צמיחה מהירה (תחרות על האור עם צמחים אחרים), והפצת זרעים יעילה, אך התכונה העיקרית להתפשטותו המהירה בכל רחבי העולם היא (בצורה אירונית כלשהי) המחשבה האנושית לגידול העץ, אם מאינטרס כלכלי ואם מאינטרס סביבתי, כך שהאדם תורם רבות בעזרת עץ זה לדילול מגוון המינים.

זה אולי החיסרון היחידי שנראה לעין באופן מובהק, אך רבים החוקרים ואנשי הסביבה שרואים בחיסרון זה סיבה מספקת לגרש את העץ מ"פנתאון האלים", ז"א להחזיר את האיזון החשוב של מגוון המינים.

[עריכה] האם יש כאן פתרון אמיתי או לא?

חברת "תאגיד קרוליינה פסיפיק אינטרנציונאל" (CPII), פיתחה את המין "פאולוניה אלונגטה" (Paulownia elongata) בהנדסה גנטית של שני מינים – "טורמנטוסה" (tormentosa ) ו"פורטונאה" (fortunaea).

במקסיקו היה תכנון להכניס לייצור את התוצרים של CPII, שכבר שיווקו ועשו יחסי ציבור למינים החדשים שמונה שנים לפני ברחבי ארצות הברית. פאולוניה, נכון לעכשיו, כבר נטועה על מרחבי של 4,800 הקטר בדרום-מזרח ארצות הברית.

ידיעה מן העיתונות המכסיקנית- "פאולוניה, עץ מהיר גידול שמגיע מסין, משווק כהשקעה כלכלית מצוינת שמשמעותה גם מלחמה בביאור היערות, אך אקטיביסטים מציינים כי זאת לא הדרך להלחם בבעיות הייעור של המדינה".

טיעון זה הופרך, אם כך, על ידי גרינפיס מקסיקו, שציינו כי הפתרון להרס יערות מקסיקו צריך לבוא מתוך המערכות האקולוגיות המקומיות, ולא מייעור מסחרי חד-גוני.

"איננו רואים נטיעת עצים אקזוטיים למטרות מסחריות כפתרון לבעיה המחריפה של אובדן החומר הצמחי שמדינתנו סובלת ממנו", אומרת דוברת גרינפיס מקסיקו, סציליה נווארדו, לעיתונות המכסיקנית. "גידולים לא-מסורתיים שננטעים למען רווח לא יכולים לפצות על היתרונות של ניהול בר-קיימא ושימוש במערכות אקולוגיות טבעיות.סציליה מוסיפה: "הפיתוח של מין אחד למטרות מסחריות לא יכול לייצג פתרונות אלטרנטיביים לייעור במקסיקו או בארצות אחרות. ידוע-לכול שכוחות השוק מעצבים כוחות וחוקים בהתאם לצרכים שלהם". דוגמת מקסיקו היא חלק ממגמה ההולכת וגוברת בה הסביבתיים מזהירים מפני גידולים חד תרבותיים. קוסטה-ריקה עומדת גם היא בפני התפשטות עצים חד תרבותיים . בעשרים השנים האחרונות הושקעו 10 מיליון דולר במטעים שכאלה, אך כיום נוכחו לדעת שכ-70% ממטעים אלה נמצאים במצב לא טוב ואינם עומדים ברמת היצור שנצפתה מהם. בד בבד מזניחים את היערות הטבעיים שנפגעים קשות. לגידולים חד תרבותיים השפעות חברתיות וסביבתיות. תאגידים בנלאומיים (Transnational Corporations-TNCs) מנסים לאתר מטעים באזורים המתאימים לצרכיהם: אדמה זולה וכוח אדם זול,מטסע חוץ ותנאים סביבתיים המבטיחים גידול מהיר. מדינות העולם השלישי עונות על תנאים אלה. המטעים מאיימים על בעלות האדמה והידע המסורתי ומבנה חברותי של תרבות המקום. ההשפעות הסביבתיות לרוב אינן ניתנות לצפייה. למשל מטעים של העץ ‘טיק ’ בדרום אמריקה מגבירים את בליית האדמה עקב ריכוז ופיזור מהיר של טיפות גשם גדולות מעליהם. יש פחד מפני השפעות בלתי הפיכות של מינים אקזוטיים על האדמה המקומית ועל מגוון המינים של בעלי החיים המקומיים. בנוסף לכך, אין לשכוח כי ניתן לחזות שימוש רב במין הפאולוניה המהונדס – Paulownia elongata. עובדה זאת בפני עצמה צריכה לעורר את עקרון הזהירות (אך לא נכנס פה לוויכוחים על הנדסה גנטית!)

[עריכה] מה יכול להשתבש בדרך?

אקטיביסטים מזהירים כי הסכנות האפשריות בהפצה נרחבת כל-כך של צמח פלא, הן נרחבות עד כדי שאיננו יכולים לאמוד את העוצמה שלהן. חזון פסימסטי מתאר עולם שבו נשארו ארבעה חמישה צמחי פלא כאלו, שמחזיקים את כל התרבות האנושית, ותקופה מסוימת כולם חיים בשפע ובאיכות חיים גבוהה מאוד על חשבון צמחי הפלא הללו, אך מקרה קורה ומחלה פשוטה מאוד משמידה תוך מאט מאוד זמן את רוב הצמחייה על הכדור, ובכך כלים החיים על כדור הארץ, הצמחים ובעלי החיים כאחד.

אמנם זהו חזון פסימסטי מאוד, אך הוא לא רחוק ממה שהחוקרים עצמם מזהירים עליו. בעשרים השנים האחרונות המגוון הגנטי ומגוון המינים הפכו להיות נושאים עיקריים בהתעסקות של האקולוגים ושל שוחרי סביבה, וזו כבר לא זווית אוונגרדית. ישנה הסכמה פה-אחד של העוסקים בנושא כי לשם צריכה להיות תשומת הלב האנושית מופנת כדי להמשיך את הקיום של כדור הארץ, לפחות כמו שאנו מכירים אותו.

[עריכה] מקורות

(1) - http://he.wikipedia.org "אפקט החממה"
(2) – ציטוט מתוך: http://www.greenpeace.org.uk
(3) – מתוך http://www.wrm.org.uy/deforestation/logging.html
- http://www.dragontrees.com/dragonhi.html
(4) - http://www.paulowniasupply.com/paulownia_history.htm
(5) - http://www.worldtreetech.com/legends/history.html
(6) - http://www.timber.org/NTEP/menu.asp?id=79#sapwood_and_heartwood
(7) -(SPECIFIC GRAVITY, FIBER LENGTH, AND EXTRACTIVE CONTENT OF YOUNG PAULOWNIA James R. Olson,a(8) and Stanley B. Carpenterb)

http://www.cdr3.com/growers/gr00001.htm (9)
http://www.wrm.org.uy/bulletin/39/CostaRica.html (10)
http://www.metla.fi/archive/forest/1994/10/msg00001.htm (11) http://www.dpi.vic.gov.au/dpi/nreninf.nsf/childdocs/
(12