עצמות שורש הרגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עצמות כף רגל שמאל. למעלה מבט צידי, למטה מבט תיכון.

עצמות שורש הרגל (Tarsus), הן שבע עצמות המקובצות יחדיו בין השוקה והשוקית לעצמות המסרק. אין אחת מהן משויכת לאחת מאצבעות הרגל, בשונה מעצמות המסרק שכל אחת מהן משויכת לאחת האצבעות. המפרק בין השוקה והשוקית לעצמות שורש הרגל הוא הקרסול.

העצמות המרכיבות את שורש הרגל הן:

הערקום (talus, נקראת גם עצם הקרסול) - העצם המתווכת בין השוק לשורש הרגל. הערקום מחולקת לשלושה חלקים: חלקה האחורי, גוף הערקום, מכוסה משטחים מפרקיים בחלקו העליון ובצדדיו, שם הוא מופרק עם השוקה, השוקית והפטישונים שלהם. בצידו התחתון, מופרק הערקום לעצם העקב. בחלקה הקדמי של הערקום, צוואר הערקום, צר יותר מהגוף ומחברו לראש הערקום. ראש הערקום מעוגל ומופרק עם עצם הסירה מלפניו ועם משען הערקום מתחתיו.
עצם העקב (calcaneus) - העצם הגדולה ביותר בשורש הרגל. צורתה מעצבת את חלקה האחורי של כף הרגל. מופרקת עם הערקום בחלקה העליון ובחלקה העליון-קדמי שנקרא משען הערקום (sustentaculum tali). בחלקה הקדמי מופרקת עם עצם הקוביה.
עצם הסירה (navicular) - קיבלה את שמה לפי צורתה. ממוקמת בחלק התיכון של כף הרגל. מופרקת עם הערקום בצידה המקורב ועם עצמות הטריז בצידה המרוחק. לעתים מופרקת עם עצם הקוביה הצידית לה.
עצם הקוביה (cuboid) - קיבלה את שמה לפי צורתה. מופרקת עם עצם העקב בצידה המקורב ועם עצמות המסרק הצידיות בצידה המרוחק.
עצמות הטריז (Cuneiform) - שלוש עצמות בכל כף רגל, עצמות הטריז הראשונה (התיכונה והגדולה משלושתן), השנייה והשלישית, מתווכות במפרקים בין עצם הסירה מצידן המקורב לעצמות המסרק התיכונות מצידן המרוחק.