עמרם בן דיוואן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: אין חלוקה לפסקאות. דרושה ויקיזציה.. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רבי עמרם בן רבי אפרים דיוואן – רבנו העד"ן הקדוש (ה'ת"ק - ה'תקמ"ב), שד"ר ומקובל יליד ירושלים.

עמרם בן דיוואן נולד בשנת ת"ק בירושלים, למד בישיבת "נוה שלום" בה רכש את השכלתו התורנית והתלמודית ובה הגה בתורת הנגלה והנסתר, ונמנה עם תלמידי ישיבת המקובלים. לאחר מכן התיישב בחברון. בשנת תקכ"ג נשלח על ידי קהילת חברון כשד"ר (שליח דרבנן) למערב הפנימי (מרוקו). בכתב-המינוי שלו הכתירוהו גדולי חברון בתארים: "החכם השלם, סיני ועוקר-הרים".נשלח פעמים כשד"ר למערב הפנימי. בשליחותו השנייה מטעם כוללות חברון, נפטר ונקבר בבית העלמין של קהילת אסז'ן בדרכו חזרה לארץ ישראל, ביום טו' מנחם אב התקמ"ב. ברבות הימים, קברו הפך אתר עליה לרגל לעשרות אלפי חסידים ומעריצים מידי שנה.

[עריכה] תולדות חייו

רבי עמרם [בן] דיוואן היה נצר למשפחת רבנים ידועה בירושלים. דודו ר' יהודה בר עמרם דיוואן - יצא בשליחות ירושלים, צפת וחברון כשד"ר לגולה. בהיותו בקושטא הדפיס את "זבחי שלמים" בתצ"ח ו"חוט המשולש" בתק"ט. ר' עמרם ב"ר אפרים דיואן כמו סבו, אביו ודודו לפניו, אף הוא היה מחכמי ירושלים. בשנת תקי"ח [1758] נמנה על חכמי ישיבת "נוה שלום" בירושלים, שנוסדה על ידי קהילת קושטא בשביל דודו ר' יהודה דיואן בשנת תקכ"ג [1763] יצא ר' עמרם ב"ר אפרים דיואן בשליחות חברון למערב הפנימי. על אגרת שליחותו חתם ר' יצחק זאבי בנו של בעל "אורים גדולים". ר' עמרם דיוואן התיישב באסז'ן מיד עם הגיעו למערב הפנימי בשנת תקכ"ג [1763] ופתח בה ישיבה, בתוך תקופה קצרה תלמידים רבים מקהילות ישראל במערב הפנימי נקבצו ובאו ללמוד תורה מפיו בישיבתו באסז'ן. סיבת התיישבותו של ר' עמרם דיוואן במקום, נעוצה ככל הנראה במצב הביטחוני הרעוע בממלכה השריפית באותה תקופה [1763- 1766]. יש הגורסים שמוצא משפחתו הוא מכפר בקרבת טנג'יר בשם דיוואן הנמצא בקרבת אסז'ן. אין לשלול אפשרות שיהודים מהכפר דיוואן העתיקו את מגוריהם לאסז'ן לאחר כיבוש טנג'יר על ידי הפורטוגזים בשנת 1471 ושמשפחת סבו ר' עמרם או אבי סבו מקורה מאסז'ן. לאחר שסבב בקהילות ישראל ברחבי מרוקו ואסף את התרומות למען כוללות חברון, שב ר' עמרם דיוואן לא"י. כעבור שלוש שנים לאחר שהות קצרה בארץ ישראל שב בשנת תקל"ד 1774 למערב הפנימי, בביקורו השני, שהה ר' עמרם דיוואן במערב הפנימי למעלה משמונה שנים, רובם במקנס בבית ר' זכרי משאש. כן סבב בין הקהילות והותיר רושם עז על מארחיו. סיבת השתהותו במרוקו נבעה ממלחמות השבטים שהתנהלו סביב מקנס, ואולם ייתכן גם שמצבו הבריאותי מנע ממנו את המשך הדרך בגלל הסיגופים החמורים שנטל על עצמו. במהלך סיוריו בקהילות היהודית ברחבי המערב הפנמי נודע כמרפא ובעל נס. נסים רבים נקשרו בשמו. באדר תקל"ה [פברואר 1775] הגיע למקנס ושהה בה עד ר"ח כסלו תקמ"א.[יום ראשון 18 בנובמבר 1781] בפאס שהה עד ד' תמוז תקמ"ב.[יום ראשון, 16 ביוני 1782]

פטירת רבי עמרם דיוואן

הצדיק יצא עם בנו מפאס צפונה לעבר נמל טנג'יר, אולם נפטר באסז'ן בערב שבת טו' אב תקמ"ב. [יום שישי 20.7.1782] חודש לאחר הגעתו לאסז'ן מפאס. "בט' בחודש מנחם אב שנת באו בנים עד "משבר" היא שנת תקמ"ב [=1782] נפטר השד"ר מחברון רבי עמרם בן דיוואן באז'ן ונקבר בה" הצדיק נפטר ביום שישי בצהרים,שעות ספורות לפני כניסת שבת. בעת גסיסתו ציוה את בנו חיים לחזור לארץ ישראל, ולהדפיס את חיבוריו בליוורנו בדרכו חזרה לארץ הקודש. עם מותו הספידוהו גדולי חכמי מקנס, ר' דוד חסין שהכירו אישית הכרות רבת שנים, חיבר לכבודו פיוט וקינה סמוך מאוד למועד פטירתו ביקר המשורר הגדול ר' דוד חסין בקברו באז'ן ובעקבות בקורו חיבר את הקינה "הר טוב" בהסבר המקדים לקינה כותב ר' דוד חסין, "את הקינה חיברתי על מצבת קברו באג'נה" [אג'ן - אג'נה צורה פיוטית כמו מצרימה, ירושלימה]. על ציון הצדיק מתקיימת ההילולה הגדולה ביותר בקרב יהודי המג'רב. סיפורי מופת וסיפורי ניסים רבים מסופרים במסורות בעל פה בקרב הקהילות שבהן ביקר. רבים מאלה תועדו והועלו על הכתב על ידי רבנים שונים במבואות של ספריהם.

[עריכה] ר' חיים דיוואן

בנו, ר' חיים דיוואן השתקע והתיישב באסז'ן ואף "קנה בה חצר, ומכרה כעבור שנתיים כפי שראיתי בשטר מקנה כתב יד משנת תקמ"ד שנתיים לאחר מות אביו" וקם להשלים את סבב ההתרמה בדרום מרוקו. ר' חיים נפטר בסופו של דבר ביישוב בשם ווירגאן [Virguane] שבדרום מרוק עם מותו, אבדו עמו כתבי היד שחיבר אביו בשמונת שנות מגוריו במקנס בבית הצדיק רבי זכרי משאש אבי סבו של רבי שלום משאש רבה הראשי של מרוקו והרב הספרדי הראשי של ירושלים ברביע האחרון של המאה ה-20. מגורי ר' עמרם בן דיוואן באסז'ן בביקורו הראשון במערב הפנימי ומגורי ר' חיים בנו באסז'ן, לאחר פטירת אביו, מחזק את הסברה שמקור משפחת ר' עמרם דיוואן הוא מקהילת אסז'ן ושסבו של ר' עמרם בן דיוואן עלה לארץ ישראל מקהילה זו, וזו סיבת מגורי שניהם ביישוב זה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• דיוקנאות חכמים- בין הלכה למעשה
• כתב העת "ברית"
• הגלריה ליודיאקה