עמנואל פויירמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עמנואל פויירמן (22 בנובמבר 1902 - 25 במאי 1942) היה צ'לן יהודי-אוסטרי-פולני.

פויירמן נולד בקולומיאה, אוסטריה-גליציה. הוא השתקע בארצות הברית כפליט מאירופה הנאצית בשנת 1937.

כאשר הופיע פויירמן לראשונה בארצות הברית בשנת 1935, היה האולם מלא וגדוש בצ'לנים, שבאו לשמוע משהו יוצא מגדר הרגיל באמת ובתמים. לאחר הקונצרט אחד המבקרים אמר שפויירמן לא ידע קשיים מהם. בשנת 1938 כתב מבקר אנגלי ב- The Strad, לאחר קונצרט, שפויירמן הוא גדול הצ'לנים החי בתקופה זאת, פרט לקזאלס, ושהוא וירטואוז מבריק.

רבים סבורים, שפרשנותו לקונצ'רטו לצ'לו של אנטונין דבוז'אק ונגינתו בקונצ'רטו הכפול של יוהנס ברהמס, יחד עם יאשה חפץ, הן בין הטובות ביותר בכל הזמנים.

פויירמן מת בניו יורק מוות טראגי בגיל 39 לאחר ניתוח טחורים שגרתי. הצ'לו גופרילר העתיק שלו, משנת 1720, עבר לאחר מותו לצ'לן הרוסי-אמריקאי, ג'וזף שוסטר.

פבלו קזאלס, שמקובל לראות בו אחד מגדולי הצ'לנים בכל הזמנים, ענה, כאשר נשאל על צ'לנים אחרים, "איזה אמן דגול היה פויירמן! מותו בטרם עת היה אבידה גדולה למוזיקה."

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: עמנואל פויירמן

[עריכה] לקריאה נוספת

נתן דונביץ':ארבעה מיתרים לתהילה-גדולי הצ'לנים,ע'54-78, 2002.