עיטור לוחמי המדינה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיטור לוחמי המדינה (על"ה) הוא עיטור ישראלי המוענק על ידי משרד הביטחון, למי שהיה חבר בארגונים צבאיים או בעלי אופי צבאי, מארגון השומר ועד לתקומת המדינה. התקופה הקובעת לשירות בארגונים אלה, המזכה בעיטור היא 1909 - 1948. העיטור מעוצב כמנורה מסוגננת, שבמרכזה להבה, הדומה גם לטיפת דם.
[עריכה] זכאות לעיטור
מתוך החלטת ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים:
"כל מי שהשתייך לאחד הארגונים או המסגרות המפורטים להלן, תקופה של שישה חודשים לפחות לפני קום המדינה (פרט לאנשי גח"ל / מח"ל שלגביהם לא תחול מגבלה של זמן) יהיו זכאים לעיטור:
- השומר
- ניל"י
- ההגנה
- אצ"ל
- לח"י
- זכאי אות ההתנדבות, אות המשמר, אות הלוחם בנאצים ועיטור אסורי שלטון המנדט
- כל הגופים והארגונים אשר עסקו ב"העפלה" וב"בריחה".
- המתנדבים למשטרת המנדט ולנוטרות.
- חיילי הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה.
- חיילים במסגרת צבאות בנות הברית, לוחמי מחתרת, פרטיזנים, ומורדי הגטאות הלוחמים וחברי המחתרת בגטאות ובמחנות המוות בעת מלחמת העולם השנייה.
- אנשי גח"ל ומח"ל.
חלוקת העיטור החלה בשנת 1968. את העיטור ניתן לענוד על לבוש אזרחי או צבאי. במקרה של הענקת העיטור ללובשי מדים, הוא נענד (בגרסה מוקטנת) על אות מלחמת הקוממיות.
