עדי אזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עדי אזר
נולד	10 בנובמבר 1955, ישראל
נפטר	19 ביולי 2004, רמת השרון
בוגר	אוניברסיטת תל אביב
השתייכות	מערכת בתי המשפט הישראלית
תקופת כהונה	1992 - 2004
תפקידים בולטים	שופט בית משפט השלום בתל אביב שופט בפועל ורשם בבית המשפט המחוזי בתל אביב

עדי אזר (10 בנובמבר 1955 - 19 ביולי 2004), רשם בית המשפט המחוזי בתל אביב שנרצח בשל היותו שופט.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 2 הרצח 3 משפחתו 4 פרסומים 5 קישורים חיצוניים 6 הערות שוליים

[עריכה] ביוגרפיה

אזר נולד ב־1955 בישראל. למד בתיכון עירוני א' בתל אביב ולאחר סיום הלימודים שירת בצה"ל. ב־1980 סיים בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב וב־1981 הוסמך כעורך דין. לאחר לימודיו עבד כעורך דין שכיר ולאחר מכן כעורך דין עצמאי. במקביל שימש כעוזר מחקר ואסיסטנט באוניברסיטת תל אביב, שם קיבל תואר מוסמך אוניברסיטה בהצטיינות^[1] ב־1987.

ב־1992 מונה לשופט בבית משפט השלום בתל אביב וב־1998 סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת בר-אילן^[2]. משנת 1999 עד 2002 שימש בתקופות שונות כשופט בפועל בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובספטמבר 2002 מונה לרשם בית המשפט המחוזי.

[עריכה] הרצח

ב־19 ביולי 2004, בעת שאזר שהה במכוניתו סמוך לביתו שברמת השרון, התקרב אליו הרוצח וירה בו שלוש יריות מטווח קצר. הרצח עורר זעזוע עמוק במערכת הציבורית בישראל בשל היותו מקרה הרצח הראשון של שופט בישראל.

על פי החשד, אסיר העולם יצחק זוזיאשווילי הוא ששלח אסיר עולם אחר בשם רפי נחמני לרצוח שופט, כדי להביא לקיצור תקופת מאסרו. לאזר לא היה קשר לרוצחים והוא נבחר בשל נוחות הבריחה מביתו לאחר ביצוע הרצח.

יושב ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת רוני בר־און, אמר אז כי "הרצח והשבר שהוא יוצר בחברה הישראלית לא פחות מרצח רבין. אם מדובר בחיסול חשבונות של העולם התחתון הרי הדבר מערער לחלוטין את הנורמות החברתיות והשלטוניות בישראל".

ב־23 בפברואר 2006 הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים את זוזיאשווילי ונחמני ברצח^[3].

[עריכה] משפחתו

אזר נישא פעמיים. את אשתו הראשונה אורנה אבידן, פגש בצבא. הם נישאו ב־1978 והתגרשו ב־1984. לזוג בת משותפת - ליהי^[4].

לאחר מכן נישא בשנית בשנת 1987 לבלהט (בילי), ולהם שני בנים משותפים - תום ועומר.

נקבר בבית העלמין מורשה ברמת השרון.

[עריכה] פרסומים

• עדי אזר, אילנה נירנברג, רשלנות רפואית וסוגיות בנזיקין, פרלשטיין-גינוסר, 1994 (מהדורה שניה מורחבת ומעודכנת, ה'תש"ס, 2000)
• אשמה, פזיזות ורשלנות במשפט הפלילי, פרלשטיין-גינוסר, 1999.
• קדם המשפט, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, תשנ"ט 1999.

כמו כן פרסם אזר מאמרים בכתבי העת המשפטיים "הפרקליט", "המשפט", "עיוני משפט" ו"רפואה ומשפט".

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר הנצחה לעדי אזר
• השופט עדי אזר נרצח בפתח ביתו, באתר nrg.
• אסיר עולם הזמין רצח השופט אזר, באתר נענע.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ נושא עבודת הגמר היה: "סבתיות בעבירות ההמתה: רצח, הריגה וגרם מוות".
2. ^ "רשלנות כבסיס לאחריות פלילית", אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ז, 1997. הדוקטורט, שנכתב בהדרכת פרופ' אהרון אנקר, שימש בסיס לספרו "אשמה, פזיזות ורשלנות במשפט הפלילי", פרלשטיין-גינוסר, 1999.
3. ^ אורון חדי, מאסר עולם לרוצחי השופט עדי אזר, 23 בפברואר 2006, אתר חדשות מחלקה ראשונה.
4. ^ שרה ליבוביץ־דר, "עדי היה אומר: 'איזה מוות מגניב היה לי'", nrg, 3 בדצמבר 2004.