סרט דביק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סרט דביק (נקרא בפי העם גם סרט הדבקה) הוא שם למשפחה של סרטים המכילים דבק (לרוב חד-צדדי), המשמשים להצמדה (לרוב זמנית) של אובייקט אחד למשנהו או לאיחוי קרעים.
יש המייחסים את המצאת הסרט הדביק לריצ'רד דראו (Richard Drew) מחברת 3M (בשמה דאז- Minnesota Mining and Manufacturing Company) בשנת 1926 אולם סביר להניח שהוא אימץ טכנולוגיה מוכרת והצליח לשווק אותה בארצות הברית.
הסרטים הדביקים הראשונים היו כנראה פלסטרים, ששימשו להצמדת גזה לפצעים, הסרטים הראשונים שיצאו לשימוש משרדי היו עשויים מנייר מצופה דבק ולכן נקראו נייר דבק (בארצות הברית נקראים סרטים אלו עד היום בשם המסחרי Duct tape) .
מאוחר יותר יוצרו סרטי הדבקה מבד שנקראו מסקינג-טייפ (Masking tape), האיזולירבנד שהיה עשוי מויניל, סרטי הסלוטייפ שהיו עשויים מצלופן והיו מצופים בדבק רק בשוליהם, ובשל הקמצנות המשוערת של היצרנים זכו לכינוי סרט סקוטי (Scotch Tape).
