סכוונינגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ה-Kurhaus ("בית מרפא") הגדול על חוף הים בסכוונינגן.

סכוונינגן (Scheveningen) הוא שמו של רובע (staddeel) על חוף הים הצפוני בעיר האג, שהיה בעבר כפר עצמאי. כיום הוא מוכר בעיקר כאתר תיירות וקיט. סכוונינגן מחולקת חלוקה מנהלית לתשע שכונות קטנות יותר.

[עריכה] היסטוריה

העדות המוקדמת ביותר לשמו של המקום (בגרסה הארכאית Sceveninghe) היא מסביבות שנת 1280. ייתכן שהתושבים הראשונים היו אנגלו-סקסים; היסטוריונים אחרים סבורים כי מדובר בנורדים. מקור הפרנסה העיקרי היה דיג. דרך לעיר האג נסללה לראשונה בשנת 1663, וב-1904 נבנה לראשונה מעגן לסירות (עד אז נעשה שימוש רק בסירות בעלות תחתית שטוחה, שנמשכו אל החוף בתום הדיג - ב-1870 נמנו כ-150 סירות כאלו).

ב-1818 בנה יזם בשם יאקוב פרונק מבנה עץ על דיונה ליד הים, שהיו בו ארבעה חדרים שבהם יכלו אנשים להתרחץ במי הים. הרחצה בים הפכה לאופנה, והמקום נודע מאז כמקום קיט, שמשך תיירים מכל רחבי צפון-אירופה. ב-1886 נפתח בסכוונינגן ה"קורהאוס" המפואר, מלון ובית מרגוע, ובו גם מסעדה וקזינו, כמקובל אז באתרי מרחצאות באירופה. במשך השנים הגיעו לסכוונינגן גם ציירים רבים, שנמשכו אל הנוף הימי, הסירות הציוריות ואנשי הכפר בעבודתם.

במלחמת העולם השנייה שימש שם הכפר כסימן זיהוי, או שיבולת, לאנשי המחתרת ההולנדית שניסו ללכוד גרמנים שהתחזו להולנדים. הם דרשו מהחשודים לומר את המילה "סכוונינגן" (Scheveningen), משום שהגייתה של מילה זו בגרמנית (שוונינגן) שונה מהגייתה בהולנדית.