סינקלר לואיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סינקלר לואיס, (אנגלית: Sinclair Lewis; ‏7 בפברואר 1885 - 10 בינואר 1951), עיתונאי, סופר ומחזאי אמריקאי, זוכה פרס נובל לספרות.

תוכן עניינים 1 חייו 2 יצירתו 3 ספריו שתורגמו לעברית 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] חייו

סינקלר לואיס נולד בסוק סנטר שבמינסוטה כבנם של אדווין ואמה לואיס. אביו היה רופא העיירה ואימו הייתה בת של רופא. בשנת 1891 נפטרה אימו ושנה לאחר מכן נישא אביו מחדש. סינקלר לואיס למד משנת 1903 באוניברסיטת ייל (ספרות למד אצל פרופסור טינקר), ובמהלך שני קיצים היה עורך של מגזין ספרותי. בשנת 1906 הצטרף לקומונה שהקים אפטון סינקלר ועבד בה כשרת. בין יתר עיסוקיו הוא גם קרא כתבי יד של סופרים, כדי לתת חוות דעת למוציאים לאור. הוא סיים את לימודיו בשנת 1908. סינקלר נדד הרבה על פני 26 ממדינות ארצות הברית והיה גם במקסיקו ובאירופה. מסופר שבאחת משיחותיו עם פרופסור טינקר אמר לו שהוא רוצה להקדיש את חייו לכתיבת ספרים. "תגווע ברעב", אמר לו הפרופסור הנכבד. "לא אכפת לי", השיב הצעיר, "אם כך", אמר הפרופסור, "אין ספק שתצליח", והוא הצליח, אבל עד שהצליח ועד שהגיע לזכייה בפרס נובל לספרות, הוא חי בעוני קשה. בשנת 1906, כשג'ק לונדון הרצה באוניברסיטת ייל, בא אליו לואיס וראיין אותו, כדי להרויח כמה דולרים והם התידדו. כעבור כמה שנים, במצוקתו הכספית, פנה לואיס ללונדון והציע לו לקנות ממנו "נושאים לכתיבה". ג'ק לונדון קנה ממנו כמה נושאים לפי 7.50$ ליחידה והשתמש בהם לכתיבת כמה סיפורים מוצלחים. לאחר פרסום כמה מהרומנים שלו הפך לסופר מצליח ביותר וזכה לפרסים רבים. חייו הפרטיים לא היו מאושרים כלל,הוא נישא והתגרש מספר פעמים ובנו יחידו נפל במלחמת העולם. לואיס התמכר לטיפה המרה ונפטר בהיותו ברומא כתוצאה מנזקי האלכוהוליזם שלו.

[עריכה] יצירתו

בשנת 1914, כשפוטר מעבודתו באחד העיתונים (בגלל "חוסר כישרון") החליט לשבת ולכתוב את הרומן הראשון, מיסטר וורן שלנו, בו כתב על נדודיו.

בשנת 1930 הוענק לו פרס נובל לספרות על "אומנותו הגדולה והחיה בציור חיים, על כשרונו ביצירת טיפוסים בעלי חריפות והומור".

[עריכה] ספריו שתורגמו לעברית

• ‫אן ויקרס, תרגם מאנגלית יצחק שנהר, שטיבל, תל אביב, 1933.
• ארוסמית, עברית - שמעון זנדבנק, תל אביב, 1968.
• בביט רומן, תרגום - ישראל פישמן, שטיבל, תל אביב, 1930.
• ‫באביט, תרגום נוסף, מאנגלית - לאה זגגי, זמורה ביתן, 1987.
• דם מלכות, מאנגלית - בלהה מיכאלי, מסדה, 1950.
• התאומים, תרגם ש’ שריה, ירושלים, 1946.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• סינקלר לואיס באתר פרס נובל

הקודם: תומאס מאן

פרס נובל לספרות 1930

הבא: אריק אקסל קרלפלד