סורת אל-עצר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סורת אל-עַצְר (ערבית: سورة العصر), או סורת בין השמשות,[1] היא סורה מספר 103 בקוראן. סורה קצרה זו מונה שלושה פסוקים (אַיאַת) בלבד, ולפי האמונה המוסלמית היא הורדה למוחמד באמצעות המלאך גִ'בְריל (جبريل) במכה. לפי ספרו של אבּן אלצֻ'רַיְס, פַצָאאִיל אלקֻראן (מהמאה ה-10), המיוחס לפרשן הקוראן עַטָאא' אלחֻ'ראסאני (בן המאה ה-8), הורדה סורה זו אחרי סורת אל-אנשראח ולפני סורת אל-אעדיאת.[2]
הסורה מכריזה כי גורלם של כל בני האדם לאבדון,[3] פרט למאמינים באללה והנביא מוחמד, לעושי הטוב, למצווים על האמת ולמצווים על עוז רוח.[4]
נאמר כי סורה זו הניעה את עמרו בן אל-עאץ להתאסלם לאחר שהשמיע אותה לנביא בעיני עצמו (ונביא שקר בעיני המוסלמים) מוסיילִמה, בן זמנו של מוחמד. מוסיילמה בתגובה דקלם את ה"סורה" שהתגלתה לו אודות שפנים, אותה דחה בן אל-עאץ כבלתי מתקבלת על הדעת.[5]
[עריכה] הערות שוליים
- ^ יש המפרשים את המילה "עצר" לתפילת הצהריים המכונה תפילת עצר. ראו למשל בתפסיר אל-ג'לאליין לאיה הראשונה ובחדית' מפי אחד מבני לוויתו של מוחמד ובן דודו עבדאללה אבן עבאס המובא בתפסיר אבן עבאס לאיה הראשונה (כאן).
- ^ מובא אצל אורי רובין, "נספח א: סדר התגלות פרקי הקוראן", הקוראן, תרגם מערבית אורי רובין, אוניברסיטת תל אביב, 2005, עמ' 552
- ^ תפסיר אבן עבאס מפרש את ה"אבדון" כאיבוד המשפחה, מקום האדם בגן עדן ואיבוד יכולת האדם לעבוד בגיל מבוגר. ראו בתפסיר לאיה השנייה.
- ^ תפסיר אל-ג'לאליין מוסיף לרשימת אנשים אלו את הנוקטים בצייתנות. ראו כאן בתפסיר לאיה השלישית. תפסיר אבן עבאס מוסיף לרשימת הצדיקים גם את אלו הסובלים צרות ואסונות מבלי להתלונן על כך. (ראו כאן)
- ^ ראו את תיאור המעשה בתפסיר אבן-כאת'ר כאן.
| הסורה הקודמת: סורת א-תכאת'ר |
הקוראן | הסורה הבאה: סורת אל-המזה |
| סורה 103 | ||
|
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 |
||
