סופוצ'אני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

_{קואורדינטות: 43°53′57″N 22°11′10″E}

סטארי ראס וסופוצ'ני
אתר מורשת עולמית
כנסיית המנזר
מדינה	סרביה
הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1979, לפי קריטריונים 1, 3

מנזר סופוצ'אני (סרבית Sopoćani; Сопоћани) השוכן במרחק של 16 ק"מ מהעיר נובי פזאר (Novi Pazar או Нови Пазар) בדרום-מערב סרביה, הוקם בשנת 1260 על ידי המלך סטפאן נמאניה (Стефан Немања). המנזר הוקם ליד העיר סטארי ראס ששימשה אותה עת כבירתה של ממלכת ראשקה הסרבית, והמלך ייעד אותו לשמש כמשכן לקבר הוריו ולקברו שלו.

פרסקו בכנסיית השילוש הקדוש: תרדמת הבתולה

כנסיית המנזר הוקדשה לשילוש הקדוש והוקמה בהשפעת האדריכלות הרומנסקית. בנייתה נשלמה ב-1265, וזמן קצר לאחר מכן היא עוטרה בפרסקאות, שהידוע שבהם נמצא על הקיר המערבי של הספינה היחידה במבנה והמתאר את "תרדמת הבתולה". בין 1338 ל-1345 נבנה בכנסייה מגדל פעמונים ונוסף לה נרתקס שמשני צדדיו שתי קפלות. גם בנרתקס פרסקאות המתארים דמויות ממשפחות המלוכה, אך ציור הקיר שעל הכיפה באולם הראשי, שתיאר ככל הנראה, את ישו המלך ואת השליחים, נעלם לחלוטין. בקפלות ציורי קיר מאוחרים יותר המתארים את מותו של סטפאן אורוש הראשון ואת העברת עצמותיו למנזר סטודניצה.

בחלקה השני של המאה ה-17 נאלצו הנזירים לעזוב את המנזר במספר הזדמנויות בשל האיום העות'מאני אך חזרו ושבו אליו. לבסוף ב-1689 שלחו העות'מאנים אש בכנסייה, והנזירים נמלטו לקוסובו. העות'מאנים גנבו את העופרת שבגג המבנה, והמנזר נותר עזוב משך כמאתיים שנים, ובנייניו נהרסו וכוסו באדמה. הוא נפגע שוב במלחמת הבלקן הראשונה, אך שופץ במאה ה-20 לאחר מלחמת העולם השנייה, ויושב מחדש על ידי נזירים.

בשנת 1979 הוכרז המנזר, יחד עם שרידיה של העיר סטארי ראס, כאתר מורשת עולמית.