נשיאי ברזיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ממשל ופוליטיקה של
ברזיל

חוקה
נשיא
- לואיס אינסיו דה סילבה
הקונגרס הלאומי של ברזיל
- הסנאט הפדרלי, בית עליון
- בית הנבחרים, בית תחתון
מפלגות ברזיל
מדינות ברזיל

נשיא ברזיל משמש במעמד של ראש המדינה, וגם של ראש הרשות המבצעת בברזיל. הוא גם המפקד העליון על כוחותיה המזוינים של ברזיל.

נשיאה הראשון של ברזיל היה המרשל דאודורו דה פונסקה, שקיבל את תפקידו בהפיכה צבאית כנגד פדרו השני. מאז הפיכה זו היו בברזיל שינויים חוקתיים רבים, והמדינה קיבלה שבע חוקות, ועברה דרך שני עידנים של משטר דיקטטורי, ומספר תקופות של משטר דמוקרטי. רוב הזמן נותר תפקיד הנשיא התפקיד המרכזי בפוליטיקה הברזילאית (לפרק זמן קצר, בין 1962 ל-1963 כיהן לצד הנשיא ראש ממשלה בעל סמכויות רחבות. הסדר זה כשל לאחר שתוך שנה החליף הנשיא ז'ואו גולאר שלושה ראשי ממשלה, ולבסוף בוטל ההסדר במשאל עם).

הנשיא הנוכחי של ברזיל הוא לואיס אינסיו דה סילבה (המכונה "לולה") שנבחר לראשונה בשנת 2002, וב-2006 נבחר לכהונה שנייה, כך שכהונתו צפויה להסתיים ב-2010.

[עריכה] הרפובליקה הראשונה (1930 - 1889)

ערך מורחב – היסטוריה של ברזיל: הרפובליקה הישנה (1889 - 1930)

הרפובליקה הראשונה נוסדה ב-1890 והונהגה על ידי דאודורו דה פונסקה, שהדיח את פדרו השני קיסר ברזיל. בנוסף, פונסקה הקים ממשלה זמנית. שנתיים מאוחר יותר, ב-1891, חוקת ברזיל נכתבה על בסיס החוקה של הרפובליקה של ארצות הברית, ואף שם הרפובליקה ניתן לה על שם ארצות הברית (הרפובליקה של ארצות הברית של ברזיל). דאודורו נבחר להיות הנשיא על ידי הפרלמנט באותו השנה, אולם התפטר כעבור 10 חודשים בלבד. במקומו נכנס לתפקיד פלוריאנו פישוטו. אחריו נבחר בבחירות ציבוריות בפעם הראשונה בברזיל, פרודנטה דה מוראיס בארוס.

אף על פי שברזיל הייתה תאורטית דמוקרטיה חוקתית, הרפובליקה הישנה נשלטה בידי אוליגרכיות מקומיות, ובלט בה הכוח של המדינות סאו פאולו ומינאס ז'ראיס, שהתחלף לסירוגין. ההצבעות באזורים הכפריים נשלטה לרוב על ידי בעלי אדמות מקומיים, ולפחות מ-6 אחוזים באוכלוסייה הייתה זכות הצבעה.

ב-1930, עת ברזיל הייתה נתונה במשבר כלכלי בעקבות המשבר הכלכלי העולמי של 1929. בנוסף, מהפכה פרצה במדינה ותקופת הרפובליקה הראשונה נסתיימה. הנשיא, וושינגטון לואיס, שנתמך על ידי האוליגרכים של הקפה מסאו פאולו, שבר את שלטונם של סאו פאולו (מדינה) ומינאס ז'ראיס ותמך במועמד מסאו פאולו, ז'וליו פרסטס. פרסאס ניצח בבחירות, אך וושינגטון לואיס (הנשיא) הודח כשלושה שבועות לפני סוף הקדנציה שלו, וכך פרסטס מעולם לא הושבע לנשיאות.

#	הנשיא	תחילת כהונה	סיום כהונה	סגני נשיא	הערות
1	גנרל דאודורו דה פונסקה	15 בנובמבר 1889	23 בנובמבר 1891	פלוריאנו פישוטו	הוביל את הקמת הרפובליקה.
2	גנרל פלוריאנו פישוטו	23 בנובמבר 1891	15 בנובמבר 1894		נכנס לתפקיד לאחר התפטרותו של דאודורו.
3	פרודנטה דה מוראיס בארוס	15 בנובמבר 1894	15 בנובמבר 1898	מנואל ויטורינו	הנשיא הנבחר הראשון (בבחירות ציבוריות).
4	קאמפס סאלס	15 בנובמבר 1898	15 בנובמבר 1902	רוסה אי סילבה	התמודד עם בעיות כלכליות באמצעות הלוואה שנלקחה ממשפחת רוטשילד
5	רודריגס אלווס	15 בנובמבר 1902	15 בנובמבר 1906	סילביאנו ברנדאו אפונסו פנה
6	אפונסו מוריירה פנה	15 בנובמבר 1906	14 ביוני 1909	נילו פסניה	נפטר במהלך הקדנציה.
7	נילו פסניה	14 ביוני 1909	15 בנובמבר 1910		נכנס לתפקיד אחרי מותו של אפונסו פנה.
8	גנרל הרמס דה פונסקה	15 בנובמבר 1910	15 בנובמבר 1914	ונססלאו בראז	התמודד עם קשיים שנבעו מעודף ייצור הקפה.
9	ונססלאו בראז	15 בנובמבר 1914	15 בנובמבר 1918	אורבנו סנטוס	הוביל את ברזיל במהלך מלחמת העולם הראשונה
10	רודריגס אלבס			דלפים מוריירה	נפטר לפני שנכנס לתפקיד.
11	דלפים מוריירה	15 בנובמבר 1918	28 ביולי 1919		נכנס לתפקיד אחרי מותו של רודריגס אלבס.
12	אפיטסיו פסוא	28 ביולי 1919	15 בנובמבר 1922	דלפים מוריירה בואנו דה פייבה	ניהל בפאר רב את חגיגות המאה לעצמאות ברזיל, התמודד עם מרד צבאי.
13	ארתור ברנרדוס	15 בנובמבר 1922	15 בנובמבר 1926	אסטסיו קוימברה
14	וושינגטון לואיס	15 בנובמבר 1926	24 באוקטובר 1930	מלו ויאנה	הודח בהפיכה צבאית כ-3 שבועות לפני סיום הקדנציה.
15	ז'וליו פרסטס			ויטאל סוארס	נבחר לנשיא, אך הודח כחלק ממהפכת 1930 לפני כניסה לתפקיד.

[עריכה] עידן ורגאס (1945 - 1930)

ערך מורחב – היסטוריה של ברזיל: פופוליזם ו"המדינה החדשה" (1930 - 1945)

#	הנשיא	תחילת כהונה	סיום כהונה	סגני נשיא	הערות
16	גנרל אוגוסטו פרגוסו	24 באוקטובר 1930	3 בנובמבר 1930		המשטר הצבאי לאחר מהפכת 1930.
	מנה ברטו
	איסיאס דה נורונחה
17	ז'טוליו ורגאס	3 בנובמבר 1930	29 באוקטובר 1945	התפקיד בוטל ב-1934	נשיא הממשלה הזמנית בין 1930 ל-1934, נשיא שנבחר על ידי הפרלמנט בין 1934 ו-1937, דיקטטור המדינה החדשה בין 1937 ל-1945.
18	ז'וסה ליניארס	29 באוקטובר 1945	31 בינואר 1946		היה נשיא בית המשפט הפדרלי בברזיל, ומתוקף כך הוכרז כנשיאה של ממשלה זמנית, בעקבות התפטרותו של ורגאס.

[עריכה] הרפובליקה השנייה (1964 - 1945)

ערך מורחב – היסטוריה של ברזיל: דמוקרטיזציה ופיתוח (1945 - 1964)

וארגס התפטר בעקבות מספר גורמים ב-1945. אף על פי כן, יש לציין כי וארגס כיהן בקדנציה נוספת, והשפעתו על הפוליטיקה הברזילאית ניכרה עד סוף תקופת הרפובליקה השנייה. בתקופה זו, שלטו 3 מפלגות עיקריות בפוליטיקה הלאומית. שתיים מהן היו תומכות של ורגאס, ואחת מתנגדת לו.
תקופה זו התאפיינה בחוסר יציבות בולט. ורגאס התאבד ב-1954 במהלך משבר שאיים על ממשלתו. אחריו שלטו מספר נשיאים, כאשר לכל אחד מהם תקופת כהונה קצרה מאוד. ב-1961 נבחר ז'אניו קאדרוס לנשיא, ופרש כשבעה חודשים לאחר מכן. באותה תקופה, הבחירות לנשיאות ולסגנות הנשיאות היו נפרדות. סגן הנשיא של קאדרוס היה יריב פוליטי שלו, פוליטיקאי מהשמאל, ז'ואו גולאר. משבר בין השניים, הוביל לצמצום הסמכויות של סגן הנשיא. משאל עם ב-1963 השיבה את הנשיאות על כנה, וב-1964 הפיכה צבאית הדיחה את גולאר, ועידן הדיקטטורה הצבאית בברזיל החל.

#	הנשיא	תחילת כהונה	סיום כהונה	סגני נשיא	הערות
19	גנרל גספר דוטרה	31 בינואר 1946	31 בינואר 1951	ניירו דה אוליברו	קיבל חוקה דמוקרטית, הכיר במדינת ישראל.
20	ז'טוליו ורגאס	31 בינואר 1951	24 באוגוסט 1954	ז'ואו קפה פיליוס	נבחר באופן דמוקרטי. התמודד עם קשיים כלכליים ועם אופוזיציה שנתמכה על ידי הצבא. התאבד במהלך כהונתו.
21	ז'ואו קפה פיליוס	24 באוגוסט 1954	9 בנובמבר 1955		התמנה לאחר מותו של ורגאס. התפטר בעקבות בעיות בריאותיות, ולאחר שלא יכל להתמודד כנגד האופוזיציה והצבא.
22	קרלוס לוז	9 בנובמבר 1955	11 בנובמבר 1955		מונה בעקבות התפטרותו של פיליוס. הודח לאחר שנחשד כי אין בכוונתו לוותר על התפקיד לנשיא קוביצ'ק שנבחר בבחירות דמוקרטיות.
23	ניירו דה אוליברו	11 בנובמבר 1955	31 בינואר 1956		נשיא הסנאט. שימש לתקופת ביניים בין הדחתו של לוז ובין כניסתו לתפקיד של קוביצ'ק.
24	ז'וסלינו קוביצ'ק	31 בינואר 1956	31 בינואר 1961	ז'ואו גולאר	העביר את בירת המדינה מריו דה ז'אנירו לברזיליה
25	ז'אניו קואדרוס	31 בינואר 1961	25 באוגוסט 1961	ז'ואו גולאר	התפטר לאחר שבעה חודשי כהונה.
26	רניירי מאזילי	25 באוגוסט 1961	7 בספטמבר 1961		נשיא הסנאט, ונשיא זמני לפני מינוי גולאר.
27	ז'ואו גולאר	7 בספטמבר 1961	1 באפריל 1964		לאחר התפטרותו של קאדרוס, הוא מונה לנשיא עם כוחות מוגבלים בשיטה פרלמנטרית. משאל עם ב-1963 החזיר את הנשיאות למצב הקודם, אולם גולאר הודח בשל הפיכה צבאית.

[עריכה] הדיקטטורה הצבאית (1985 - 1964)

ערך מורחב – היסטוריה של ברזיל: דיקטטורה צבאית (1964 - 1985)

#	הנשיא	תחילת כהונה	סיום כהונה	סגני נשיא	הערות
28	רניירי מאזילי	2 באפריל 1964	15 באפריל 1964		נשיא זמני לאחר הפיכה צבאית.
29	גנרל קסטלו ברנקו	15 באפריל 1964	15 במרץ 1967	חוזה מריה אלקמין	הדיקטטור הצבאי הראשון.
30	גנרל קוסטה אי סילבה	15 במרץ 1967	31 באוגוסט 1969	פדרו אליקסו	דיקטטור צבאי, עזב את התפקיד לאחר אירוע מוחי.
	גנרל אורליו לירא	31 באוגוסט 1969	30 באוקטובר 1969		מועצה צבאית שנתמנתה לאחר חוליו של סילבה.
	Admiral אוגוסטו רדמקר
	אלוף מרסיו דה סוזה אי מלו
31	גנרל גרסטרו מדיסי	30 באוקטובר 1969	15 במרץ 1974	אוגוסטו רדמקר	דיקטטור צבאי.
32	גנרל ארנסטו גייזל	15 במרץ 1974	15 במרץ 1979	אדלברטו סנטוס	דיקטטור צבאי.
33	גנרל ז'ואו בטיסטה דה אוליביירה פיגיריידו	15 במרץ 1979	15 במרץ 1985	אורליאנו צ'בז	הדיקטטור הצבאי האחרון.

[עריכה] הרפובליקה החדשה (1985 - הווה)

ערך מורחב – היסטוריה של ברזיל: דמוקרטיזציה והיסטוריה עכשווית (1985 - הווה)

מאז 1980, במקביל לסיומה של המלחמה הקרה, הממשלה הצבאית החלה בפתיחה פוליטית הדרגתית, שנקראה ארברטורה, כאשר המטרה הסופית הייתה דמוקרטיה. למרות זאת, עם תום כהונתו של הדיקטטור הצבאי האחרון לא נערכו בחירות ישירות לנשיאות.
טנקרדו נווס, מי שהיה ראש הממשלה בתקופתו של גולאר, נבחר כמועמד המפלגה הגדולה באופוזיציה, ונתמך על ידי חלק רחב מהקשת פוליטית, ואפילו מחלקים במפלגות שתמכו בדיקטטורה הצבאית. טנקרדו נבחר לנשיא, אך נפטר בטרם התמנה ונכנס לתפקיד. האזרח הראשון שהיה לנשיא מאז 1964 היה סגנו של טנקרדו, ג'וס סרניי, חבר לשעבר במפלגה של הדיקטטורים. ב-1988 אושרה חוקה דמוקרטית חדשה, והדמוקרטיה החלה מחלחלת בשלטון ומוסדותיו.
ב-1989 נערכו בחירות לנשיאות ברזיל, ופרננדו קולור הצעיר נבחר לקדנציה בת 5 שנים. ב-1990 הוא נכנס לתפקיד, וב-1992 הואשם בשחיתות והתפטר. הוא היה הנשיא הראשון בברזיל שהואשם בשחיתות שלטונית. ב-1995 נבחר פרננדו הנריקו קרדוסו לתקופה של 4 שנים, אך תיקון שהוכנס לחוקה ב-1997 איפשר לו להיות הנשיא הראשון שנבחר לקדנציה שנייה. מאז 2003 נשיא ברזיל הוא לואיס אינסיו דה סילבה.

#	הנשיא	תחילת כהונה	סיום כהונה	סגני נשיא	הערות
34	טנקרדו נווס			ג'וס סרניי	האזרח הראשון שנבחר לנשיא מאז ההפיכה הצבאית ב-1964. מת לפני כניסתו לתפקיד.
35	ג'וס סרניי	15 במרץ 1985	15 במרץ 1990		נשיא אזרחי, התמנה לאחר מותו של טנקרדו.
36	פרננדו קולור	15 במרץ 1990	2 באוקטובר 1992	איתמר פרנקו	הנשיא הנבחר הראשון מאז ההפיכה הצבאית. התפטר בעקבות האשמות בשחיתות.
37	איתמר פרנקו	2 אוקטובר, 1992	1 בינואר 1995		התמנה לאחר הדחתו של קולור על ידי הקונגרס בעקבות פרשת שחיתות.
38	פרננדו הנריקו קרדוסו	1 בינואר 1995	1 בינואר 2003	מרקו מסייל	הנשיא הראשון שנבחר לקדנציה שנייה.
39	לואיס אינסיו דה סילבה	1 בינואר 2003	הווה	ג'וס אלנקר	נשיא מכהן.