נמר המדבר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
|---|---|
 |
|
| מצב שימור | |
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורה (CR) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| משפחה: | חתוליים |
| סוג: | פנתר |
| מין: | נמר |
| תת-מין: | נמר המדבר |
| שם מדעי | |
 Panthera pardus nimr |
|
נמר המדבר או נמר ערבי (שם מדעי: Panthera pardus nimr) הוא תת-מין של הנמר, והיחיד שעדיין חי בישראל בוודאות. נמר המדבר הוא אחד מהנמרים הקטנים ביותר בעולם. בישראל התפרסם ב-1960, עת נתגלה מחדש במדבר יהודה. אוכלסיית נמר המדבר הכוללת נעה בין 180 ל-200 פרטים.
ככל הנמרים, פרוותו צהבהבה עם חברבורות שחורות. הזכרים שוקלים בממוצע 30 קילוגרמים, והנקבות כ-20 קילוגרמים.
[עריכה] הסיבות לדחיקתו ממדבר יהודה
- ציד על ידי בני אדם (ציד נמר היה אות כבוד בחברה הבדואית מאז ומתמיד), הפגיעה עלתה דרסטית בממדיה החל מאמצע המאה ה-19 עקב זמינות נשק חם, בעיקר נפגעות נקבות אשר נחשפות לעוברי אורח במקום להסתתר מפניהם בגלל הצורך העז להשיג מזון עבור הגורים.(יש לציין את המקרה בו נורתה הנמרה אניגמה על ידי חייל צהל ששמר על גדר בסיס באזור ונבהל מהתקרבותה של הנמרה לעברו)
- בתקופת ההריון וההנקה אין הנקבות זמינות לרבייה. ובזמן של מחסור בנקבות פוריות, זכרים הפוגשים נקבות המטפלות בצאצאי זכר אחר הורגים מיד את הגורים (מעשה זה גורם לתהליך של ייחום אצל הנקבה הזמינה לרבייה מחדש).[תופעה זו אופינית לכל מיני החתולים]
מכאן משתמע כי בזמן שהנקבות הן הנפגעות העיקריות ממעשי האדם, מיעוט נקבות באוכלוסייה גורם לתחרות בין הזכרים ולהקטנת הסיכוי של הדור החדש להגיע לבגרות בסופו של דבר נפגעה הנקבה האחרונה במקום מירי של חייל, ובכך נגזר גורלה של אוכלוסיית הנמרים במדבר יהודה להיעלם.
כיום חיים בשמורת עין גדי ובסביבתה שני פרטים: זכר בשם חריטון ופרט נוסף קטן יותר (על פי גודל העקבות). בדיקות הגללים מצביעות על כך שמדובר בנקבה, ואפילו, על-פי חדירות לקיבוצים עין גדי ומצפה שלם, יש המשערים כי ישנם גורים בנמצא.
נמרים פוסעים מדי יום לאורך עשרות ק"מ, אולם הם תלויים במקורות מים ולכן מוגבלים הם בתנועתם לשטחים שבהם ימצאו אתר לשתות בו. בין הר הנגב למדבר יהודה לא קיימים מספיק מקורות שתייה קבועים ולכן נמוכה הסבירות לנדידה מהר הנגב (אף על פי שסוברים כי הנקבה החדשה באזור היגרה מהר הנגב או מירדן). לפיכך, תקוותם של חובבי טבע כי יהגרו נמרים מהר הנגב למדבר יהודה הינה בעלת סבירות נמוכה. אפשר שיאמרו כי רצוי להעביר נקבות מהר הנגב אל מדבר יהודה ואולי בכך ימצא הפתרון והאוכלוסייה במקום תתפתח מחדש, אולם עד כה המעשה נמנע וזאת מכמה סיבות:
- לא ידוע אם הנמרות יסתגלו לסביבתן החדשה.
- ייתכן שיופר האיזון באוכלוסיית הר הנגב המונה פרטים בודדים בלבד ומספר נקבות מועט שם יביא להאצה במקרי טריפת גורים על פי התהליך שתואר.
הסיכון מצד בני אדם עדיין קיים במידה מסוימת (לדוגמה הנמרה אניגמה), הואיל והן אינן מקומיות וגדולים הסיכויים שיחשפו לעין האדם, במקום להכיר את מקומות המסתור ולהימצא בהם. גם רב הסיכוי שישוטטו במשקו של קיבוץ עין גדי כי שם יוכלו לאתר טרף בקלות יחסית מאשר לצוד חית בר היודעת להישמר מפני טורפיה.
[עריכה] שימור תת-המין
אוכלסיית נמר המדבר הכוללת נעה בעבר בין 180 ל-200 פרטים, וכיום היא מונה פחות מכך. נמר המדבר מוגדר כמין שנמצא בסכנת הכחדה חמורה. מלבד בישראל, נמר המדבר היה נפוץ בכל רחבי ארצות ערב. באיחוד האמירויות קיים גרעין רבייה של נמרים, וכך גם בעוד מספר מקומות בודדים בערב הסעודית. נמר המדבר חי כיום בישראל, בירדן, בערב הסעודית ובתימן. אוכלסייתו הגדולה ביותר נמצאת בתימן, ואחריה נמצאות אוכלוסיות נמרי המדבר שבערב הסעודית ובישראל.
