נובו ריש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נובו ריש (מצרפתית: Nouveau Riche - עשיר חדש) הוא כינוי, שנאמר לרוב בנימת לגלוג וגנאי, לבעל הון טרי שאיננו מורגל בנימוסים המקובלים בחברה האריסטוקרטית. בהתאם לכך, הוא נוהג להפגין בראוותנות את עושרו בכל הזדמנות. הכינוי הופיע בזמן המהפכה התעשייתית שבה נוצרה שכבה חדשה של אנשים שבדרך כלל לא היו משכילים, ועושרם נצבר במהירות ולא נבע מנכסים שעברו בירושה.
תופעת הנובו ריש מוסברת על ידי מושג ההון של הסוציולוג פייר בורדיה. לאחר שהנובו ריש השיג את ההון הכלכלי הקיים בידי הנמנים על החברה הגדולה, הוא מגלה כי אין די בכך - ללא הביטוס והון תרבותי מתאימים הוא אינו יכול להשתלב בחברה זו ולזכות בהערכתה. בעוד שהון כלכלי ניתן להמרה להון תרבותי בקלות יחסית, רכישת ההביטוס המתאים היא תהליך ארוך ולכן השתלבותו של הנובו ריש בחברה הגבוהה תהיה ארוכה וקשה.