נג'יב מיקאתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מֻחַמד נג'יב עזמי מיקאתי
ראש ממשלת לבנון ה-45
מנהיג קודם	עמר כראמי
מנהיג הבא אחריו	פואד סניורה
תחילת כהונה	15 באפריל 2005
סוף כהונה	30 ביוני 2005
תאריך לידה	24 בנובמבר 1955
שם בשפת אם:	محمد نجيب عزمي ميقاتي

מוחמד נג'יב עזמי מיקאתי (ערבית: محمد نجيب عزمي ميقاتي; נולד ב-24 בנובמבר 1955), ראש ממשלת לבנון לשעבר ואיש עסקים.

מיקאתי נולד בעיר טריפולי למשפחה מוסלמית סונית. בשנת 1980 סיים את לימודיו לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה האמריקנית בביירות.

ב-4 בדצמבר 1998 נתמנה לשר העבודות הציבוריות בממשלת לבנון, ובשנת 2000 נבחר לפרלמנט הלבנוני כמייצג מחוז טריפולי, במקומו של עמר כראמי. כחבר פרלמנט, פיתח לעצמו מיקאתי תדמית של פרו-סורי בזכות קשריו הטובים עם נשיא סוריה בשאר אל-אסד.

מרגע שנבחר לפרלמנט הלבנוני היה מיקאתי מועמד לרשת את תפקיד ראש הממשלה במקום רפיק אל-חרירי ועמר כראמי. בשנת 2005, בעת כהונתו של כראמי, נרצח רפיק אל-חרירי. חברי אופוזיציה האשימו את סוריה במעשה, ודרשו כי תסיג את כוחותיה ואת אנשי המודיעין שלה מתחומי לבנון - דרישה שנתקלה בהתנגדותו של כראמי הפרו-סורי. כמה ממנהיגי האופוזיצה אף האשימו את ממשלת כראמי במעורבות ברצח. למרות האיסור על הפגנות ציבוריות גברה המחאה הציבורית ברחובות לבנון, והאופוזיציה הודיעה על כוונתה להגיש הצעת אי-אמון בממשלתו של כראמי, דבר שאילץ אותו להגיש את התפטרותו ב-28 בפברואר 2005, ולהמשיך לכהן כראש ממשלת מעבר.

עשרה ימים לאחר התפטרותו, ובעקבות הפגנות תמיכה בסוריה שנערכו בביירות, החזיר אותו הנשיא אמיל לחוד לתפקידו והטיל עליו להקים ממשלה חדשה. כראמי ניצל את ההזדמנות כדי לקרוא לכל המפלגות להצטרף לממשלת אחדות לאומית, אך מאמציו עלו בתוהו וב-13 באפריל נאלץ להגיש את התפטרותו פעם נוספת.

מאז ההתפטרות קיים נשיא לבנון התייעצויות בארמון הנשיאות עם חברי הפרלמנט, כדי שאלה ימליצו על מועמד חדש לתפקיד. כל זאת, בשעה שבלבנון הלך וגבר החשש מפני תוהו ובוהו פוליטי עד הבחירות הכלליות שאמורות היו להיערך במדינה חודשיים לאחר מכן, וכלל לא היה ידוע אם ייערכו במועדן.

במשא ומתן על הקמת ממשלה חדשה הסתמן קונצנזוס כי מיקאתי הוא המתאים ביותר לתפקיד. למרות היותו פרו-סורי ועל אף קשריו הקרובים עם נשיא סוריה אל-אסד, הבטחתו להדיח את ראשי מנגוני המודיעין בלבנון, אשר לדעת לבנונים רבים היו מעורבים בהתנקשות בראש הממשלה לשעבר חרירי, והתחייבותו הפומבית לקיים את הבחירות במועדן ולא להתמודד בהן, העניקו לו את תמיכת האופוזיציה האנטי-סורית מול המועמד השני, שר ההגנה הלבנוני הפרו-סורי הקיצוני עבד א-רחים מֻראד, ואת הניצחון (בתמיכתם של 58 צירים). המינוי החדש התבצע יומיים בלבד לאחר התפטרותו של כראמי.

על מיקאתי היה להיערך לבחירות באופן מיידי בהתאם לחוקת לבנון. פוליטיקאים אנטי-סורים האשימו את נשיא לבנון לחוד ואת ראש הממשלה הקודם כראמי בגניבת השלטון על ידי יצירת ממשלה קבועה כדי למנוע בחירות, בהן היו בטוחות המפלגות האנטי-סוריות כי ניצחונן מובטח. כפי שהבטיח, העביר מיקאתי במהרה חוק בחירות בפרלמנט. הבחירות שהתקיימו היו הראשונות בהן הושג רוב מוחלט (72 מושבים מתוך 128), שניתן לברית שהנהיג סעד חרירי, בנו של רפיק אל-חרירי; ב-36 מתוך מושבים אלה זכתה מפלגתו של חרירי "זרם העתיד".