משה בר-לב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ד"ר משה בר-לב (נולד ב- 1944), מהנדס ישראלי, מחלוצי תוכנית החלל הישראלית.
משה בר-לב נולד ב- 1944 בחולון. למד בפקולטה לאווירונאוטיקה בטכניון בחיפה. עם סיום לימודיו שב לשרת בצה"ל, בחיל האוויר, כמדריך בבית-הספר לטיסה ולאחר מכן מילא תפקידי תכנון במטה החיל.
ב-1971 יצא לארצות-הברית לאוניברסיטת דרום קליפורניה, לוס-אנג'לס, וב- 1974 קיבל שם תואר דוקטור בהצטיינות יתרה על עבודתו: "זרימה סביב גופים המואצים באופן פתאומי", שהיוותה פתרון אנליטי שלא נמצא עד לאותה עת.
ב- 1975 הצטרף לתעשייה האווירית ומילא בה מיגוון תפקידי מפתח בפיתוח ובתכנון מערכות-בקרה ושליטה למטוסים שפותחו בתעשייה האווירית, ניהול תחום פיתוח טילי ים-ים מתקדמים: ובתחילת שנות ה- 80 יזם את ראשית העיסוק בפיתוח לויינים. בצד כל אלה כיהן כמרצה באוניברסיטת תל אביב ובטכניון בחיפה לנושאי תעופה וחלל.
ב- 1984, כתוצאה מיוזמתו, הוקם "מינהל החלל" של התעשייה האווירית, שהציב את התשתיות הדרושות לפיתוח, ייצור, שילוב, ניסוי, שיגור והפעלה של לויינים מתוצרת הארץ. שני הלויינים הראשונים – "אופק 1" ו"אופק 2" – שוגרו ב- 1988 וב- 1990 שהעלה את התעשייה האווירית בישראל לקדמת הטכנולוגיה העולמית. בנוסף על אלה פותח ושולב במינהל זה לוויין התקשורת הישראלי "עמוס" לוין התקשורת הראשון של ישראל.
משה בר-לב נמנה על מקימי חברת אימאג'סאט אינטרנשיונל והיה נשיא החברה. משמש כיום כיו"ר הוועד המנהל של המכון הטכנולוגי בחולון.