מרפא (מלון באל-חמה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מלון מרפא

מרפא היה בית מלון ופנסיון אל-חמה, אתר מרפא בשותפות ערבית-יהודית שפעל בין השנים 1944 - 1967. שלטונות המנדט הבריטי נתנו את הזיכיון להפעלת המקום לערבי עשיר ובעל השפעה, הבק סלימן נסיף, תמורת מתן "שירותים מיוחדים" בשיתוף עם ניל"י. זאב ספיר מחיפה מימן את הבנייה והשקיע בה 24 אלף לירות שטרלינג. ספיר התנה את השקעתו באישורו של אמין אל-חוסייני, ראש הוועד הערבי העליון, המוסד העליון של ערביי ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

עם סיום המנדט הבריטי, בשנת 1947, נאלץ ספיר לנטוש את אל-חמה מטעמי ביטחון. עד לתקרית אל-חמה הוא חזר לשם פעמים אחדות עם נציג האו"ם במטרה להמשיך בהפעלת המלון. בינתיים המשיכה משפחת הבק להפעילו לבד, לנוחיות ערבים עשירים, בייחוד מארצות שכנות ומומחים זרים ששירתו את הצבא הסורי. במלחמת ששת הימים הגיעה ישראל לאל-חמה, שהייתה בעבר בתחום המנדט הבריטי של ארץ ישראל.

זאב ספיר תיאר את אשר מצא בהגיעו למקום לאחר המלחמה:

	המלון עצמו היה שלם. כאלו רק לפני שעה עזבו אותו. הכל היה בו. אפילו כלי האוכל עם שם המלון.
-- מנחם תלמי

הוא פינה מהמקום את אלמנתו של הבק, בתה וחתנה אל מחסום קונייטרה והם חזרו לסוריה.

ספיר ביקש את רשותו של צה"ל, שהחזיק במקום, לשוב למקום ולהפעיל מחדש את המלון. מינהל מקרקעי ישראל החליט כי לספיר אין זכויות באתר והמסמכים שבידו אינם תקפים. שיקום המקום נמסר לקיבוצי הסביבה. שותפות שלהם מפעילה היום את האתר.