מסע הצלב השני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בשנת 1144 פלש לרוזנות אדסה הצלבנית עימאוד א-דין זנגי, השליט הסלג'וקי של מוסול (בעיראק של ימינו) וכבש אותה. כאשר ידיעה זו התפרסמה באירופה החליט האפיפיור אוגניוס השלישי לקרוא למסע צלב נוסף כדי "לתקוף את הכופרים ולשחרר את אלפי האחים הנתונים עתה בשבי". את התעמולה למסע זה נהל ברנאר מקלרבו (אחד מראשי הכנסייה באותה תקופה). בראש מסע זה עמדו שני מלכים , לואי השביעי מלך צרפת וקונרד השלישי, מלך גרמניה. אליהם הצטרפו למסע אבירים מאנגליה ומארצות השפלה.
המחנות הנוצרים הגיעו לנקודת המפגש בקושטא ויצאו ממנה בנפרד. המחנה הגרמני של קונרד יצא להלחם בסלג'וקים והפסיד בקרב, ואילו המחנה של לואי השביעי בחר להתחמק ממפגש מוקדם עם הסלג'וקים, ולכן התקדם בדרך הארוכה יותר ואיבד כוח אדם רב. השרידים שנותרו משני המחנאות הגיעו לעיר עכו שבממלכת ירושלים הצלבנית, ויחד עם המלך בלדווין השלישי, החליטו שלא לכבוש את אדסה מידי השליט הסלג'וקי החזק נור א-דין, אלא להטיל מצור על דמשק במקום. המצור הצלבני נכשל ומסע זה עורר אכזבה באירופה. מסע הצלב השני נמשך שנתיים, משנת 1147 עד לשנת 1149.
