שיחה:מנוע קרנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תמיד רציתי לדעת מה זאת מכונת קרנו. קיויתי שהערך יכניס אותי לענינים בצורה רכה. במקום זה הוא בעט אותי החוצה בטענה שאינני פיזיקאי. אז מה אם אינני יודע את משמעות כל הנוטציות והסמלים? אי אפשר לתת לי איזה הסבר אינטואיטבי לפני שמפחידים אותי בפורמליסטיקה? אורי מוסנזון 22:28, 25 מאי 2005 (UTC)

אנא נסה להיות יותר ספציפי. לדעתי, המאמר די בהיר (מצד שני, אני פיזיקאי). אני דווקא רציתי להמליץ על המאמר הזה. MathKnight 22:11, 26 מאי 2005 (UTC)

תוכן עניינים 1 זה כל כך נכון! 2 האם מישהו יכול להסביר לי 3 הערות 4 מנוע קרנו בשילוב אנרגיה סולרית טרמית 5 המנוע של קרנו הוא תהליך אידיאלי בלבד שאין שום אפשרות לבצעו באופן מעשי

[עריכה] זה כל כך נכון!

יש לי מבחן בקרוב על המנוע הזה,ורציתי לדעת עליו יותר.קראתי את הערך הזה,ובחיי שלא הבנתי כלום...

אתה יכול לציין בבקשה מה לא היה מובן? גילגמש • שיחה 14:09, 14 אוגוסט 2005 (UTC)

באיזו רמה המבחן על זה? באיזו מסגרת?

האמת שגם לדעתי צריך הקדמה יותר טובה, שתהיה הקדמה, ולא חזרה על הטקסט רק בלי נוסחאות, ואני בלאו הכי התכוונתי לכתוב אותה בקרוב. אז אולי אני אקדים את זה ואעשה את זה היום או מחר. eman‏ 15:54, 14 אוגוסט 2005 (UTC)

[עריכה] האם מישהו יכול להסביר לי

מה עושים עם התאוריה הזאת בכלל? כשלמדתי על זה לא הבנתי וגם בערך זה לא כתוב. טרול רפאים 21:47, 28 אוגוסט 2005 (UTC)

[עריכה] הערות

1. מנוע חום בעל יעילות מקסימלית - מה היא יעילות מקסימלית? מקסימלית יחסית למה? המושג לא ברור. אחר כך ראיתי שיש הסבר חלקי בהמשך. כדאי לתת עוד כמה שורות. למשל להסביר מהו תהליך הפיך. אחר כך ראיתי שיש הסבר ממצא על יעילות מקסימלית. כדאי לשקול להפנות את הקורא לפרק זה כבר מהפסקה הראשונה.
2. נקבע באופן נחרץ שהמהפכה התעשייתית נפתחה עם המצאת מנוע הקיטור - הרי מדובר בתהליך, על כן מדובר לכל היותר באירוע שמקובל לציינו כאירוע שהתחיל את מהפכה זו.
3. לא מובן מהטקסט מה הקשר בין האנרגיה הכימית לחומרי הדלק.

חוץ מזה, המאמר קריא מאוד וברור. גילגמש • שיחה 02:23, 7 ספטמבר 2005 (UTC)

תודה על ההערות.

אני אודה אם תוכל לנסות לתקן בעצמך את מה שאמרת בהערה השניה (על מנוע הקיטור).

את ההערה הראשונה אני אקח בחשבון כשאני ארחיב את פסקת הפתיחה (גםלפי עוד הערות).

בקשר לההערה על חומרי הדלק, זה לא מובן מאליו שחומר דלק הוא מצבור של אנרגיה כימית? eman • שיחה 02:52, 7 ספטמבר 2005 (UTC)

למי שלמד כימיה כן, למי שלא למד אותה בוודאי שלא. לגבי המהפכה התעשיתיית, אשתדל להרחיב מעט. גילגמש • שיחה 03:17, 7 ספטמבר 2005 (UTC)

[עריכה] מנוע קרנו בשילוב אנרגיה סולרית טרמית

שלום רב שמי יוסי ואני עוסק באופן תאורתי ומעשי בענף הגז.

מנוע קרנו עניין אותי מאוד אך לא ברור לי למה מנועים אילו לא מיוסמים בתחומים אחרים למעט מקרר ומזגנים .

לפי החוק השני של התרמידינמיקה כימת זרימה ספונטנית של גוף חם לגוף קר , ועל בסיס זה עובדים מנועי קרנו. כלומר מקרר גז הינו מקרר אשר ממיר אנרגיה חם לאנרגית קור ע"י שימוש בבעירה של גז גפ"מ ואו טבעי למעגר החם .

נשאלת על ידי השאלה מדוע לא משתמשים באנרגית סולרית טרמית( אנרגית השמש בכלל) על מנת ליצור מקור חום למעגר חם , ובאופן כזה להשקיעה באנרגיה " חינם " ?????

[עריכה] המנוע של קרנו הוא תהליך אידיאלי בלבד שאין שום אפשרות לבצעו באופן מעשי

http://bendov.info/heb/books/physbook/04.htm

האנלוגיה בין זרימת חום וזרימת מים הביאה את קרנו אל השיקולים האלו: אם ניצור מגע בין שני גופים בעלי טמפרטורות שונות, החום יזרום באופן ספונטאני מהגוף החם לגוף הקר בלי לבצע שום עבודה. אולם אפשר גם להעביר את החום בין שני הגופים דרך מנוע, כלומר באמצעות חומר עובד שיקלוט חום מהגוף החם ויפלוט חום אל הגוף הקר תוך כדי ביצוע עבודה. בשני המקרים יש זרימה של חום מן הגוף החם אל הגוף הקר. אולם במקרה הראשון אין מתבצעת עבודה מכנית, ולכן מנקודת מבטנו זה בזבוז של נצילות. באופן דומה אפשר להניח למים במפל לזרום באופן חופשי ממקום גבוה למקום נמוך, אולם אפשר גם לנצל את זרימתם לביצוע עבודה. מכאן הסיק קרנו שבכל פעם שחום זורם באופן ספונטאני מגוף חם לגוף קר, כלומר בכל פעם שנוצר מגע בין שני גופים בטמפרטורות שונות, מתרחש בזבוז. לפיכך, הנצילות של מנוע תהיה גבוהה יותר ככל שנצליח להפחית את המגע בין גופים שוני טמפרטורה. השיפור שעשה וואט במנוע של ניוקומן כבר היה מבוסס על עיקרון דומה, משום שמכל העיבוי נועד למנוע מגע בין הקיטור החם לדפנות הצילינדר הקרים. קרנו ניסה אפוא לתאר מנוע חום שנצילותו תהיה הגבוהה ביותר האפשרית, כלומר מנוע שבו לא יהיה שום מגע בין גופים בטמפרטורות שונות. הוא אכן הצליח למצוא דוגמה למנוע כזה, שבו החומר העובד הוא גז, ולפני שמביאים אותו במגע עם כל אחד משני המאגרים, מחממים או מקררים אותו לטמפרטורה המתאימה באמצעות דחיסה או הקלשה. אמנם, המנוע של קרנו הוא תהליך אידיאלי בלבד שאין שום אפשרות לבצעו באופן מעשי, משום שעל פי משוואות זרימת החום של פורייה שהזכרנו לעיל, החום לא יזרום כלל בין גופים שהטמפרטורה שלהם זהה. אולם אפשר לבנות מתקן קרוב למדי למנוע קרנו, שבו יהיו רק הפרשי טמפרטורה קטנים מאוד בין גופים הנמצאים במגע. גם מתקן כזה לא יצלח להנעת מכונות, משום שבהפרשי טמפרטורה קטנים החום זורם בקצב אטי מדי לצרכים מעשיים. אולם אפשר לבנות אותו במעבדה, וכך לחקור באופן ניסיוני את תכונותיו.