מנוע רקטי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנוע רקטי הוא מנוע שכל החומרים הנחוצים לפעולתו נמצאים בתוכו, בניגוד, למשל, למנוע סילון הצורך חמצן מהאטמוספירה בעת פעולתו. תכונה זו של המנוע הרקטי הופכת אותו למתאים למשימות הכרוכות ביציאה מהאטמוספירה של כדור הארץ.
מנוע רקטי מופעל באמצעות דלק מוצק או באמצעות דלק נוזלי. המנוע מייצר גזים בלחץ גבוה בתוך גוף המנוע באמצעות שריפה או תהליכים כימיים אחרים. פתח היציאה היחיד לגזים אלו נמצא בעורף המנוע הרקטי - כלומר הכלי שבו מותקן המנוע (רקטה, רכב חלל או טיל, למשל) נדחף קדימה בעת פעולת המנוע (על-פי חוק שימור התנע).
[עריכה] מנוע רקטה הפועל באמצעות דלק נוזלי
מנוע רקטה הפועל באמצעות דלק נוזלי הוא מנוע המבוסס על מיכל דלק (מימן נוזלי למשל), מיכל מחמצן (חמצן נוזלי), משאבות המובילות את הדלק והמחמצן לתא הבעירה, מזרקים ונחיר דרכו הגזים נפלטים במהירות גבוהה. הדלק והמחמצן מוזרקים לתא הבעירה בו הדלק מוצת ומגיב עם המחמצן ליצירת גזים בלחץ גבוה. הגזים עוברים דרך הנחיר שבו חלק מהלחץ של הגזים מומר למהירות. הגזים נפלטים דרך הנחיר במהירות גבוהה ומחוק שימור התנע מניעים את הרקטה קדימה.
