מירוץ שליחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מירוץ שליחים הוא מקצוע ספורט בענף האתלטיקה.

מקורם של מירוצי השליחים בדרך העברת המסרים בין מדינות בעת העתיקה, שנעשתה על ידי שליח.

במשחקים האולימפיים שהתקיימו ביוון בעת העתיקה, מ-776 לפני הספירה עד 393 לספירה, לא נהגו להתחרות במירוץ השליחים, אולם מירוץ השליחים היווה חלק בלתי נפרד מההכנה למשחקים. המשחקים האולימפיים נערכו בחודש אוגוסט, ושלושה חודשים לפני עריכת המשחקים עברו שליחים-מודיעים בכל רחבי יוון ובישרו על האירוע, כדי שיבואו אנשים רבים לצפות ולהשתתף.

בתקופה המודרנית, מירוצי השליחים הוכרו כמקצוע ספורט פורמלי רק בתחילת המאה ה-20. מרוצי שליחים לגברים באולימפיאדת סטוקהולם (1912), ומרוצי שליחים לנשים באולימפיאדת אמסטרדם (1928).

במירוץ שליחים משתתפים ארבעה רצים, כשכל אחד מהם רץ רבע מהמסלול. הרץ מחזיק מקל, אותו עליו להעביר לרץ הבא בסיום הקטע אותו הוא צריך לעבור. בתחרויות בינלאומיות כל ארבעת הרצים הם מאותה המדינה. העברת המקל נעשית בתחום מסוים. העברה מחוץ לתחום פוסלת את הקבוצה. במקרה שהמקל נופל מידי אחד הרצים הוא רשאי להרימו ולהמשיך במירוץ, אך הקבוצה מאבדת זמן רב.

בתחרויות אתלטיקה מקובלים שני מירוצי שליחים:

• למרחק של 400 מטר, כאשר על כל אצן לעבור 100 מטרים.
• למרחק של 1600 מטר, כאשר על כל אצן לעבור 400 מטרים.