מיסוך גרעיני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיסוך גרעיני (באנגלית: Nuclear shielding) הוא מונח בכימיה המתייחס לשדה המגנטי שיוצרים אלקטרונים הנמצאים בסביבתו של גרעין האטום. ככל שסביבת הגרעין עשירה יותר באלקטרונים, השדה המגנטי שתנועתם משרה הוא גדול יותר, ומכיוון שהוא הפוך בכיוונו לשדה המגנטי של הגרעין עצמו, הוא מקטין (ממסך) את השדה המגנטי האפקטיבי של הגרעין. לכן, קבוצות פונקציונליות שדוחפות אלקטרונים לסביבת הגרעין יגרמו למיסוך חזק יותר, ואילו קבוצות שמושכות אלקטרונים מהגרעין יקטינו את המיסוך, כלומר יגרמו לשדה מגנטי גרעיני אפקטיבי חזק יותר.
המיסוך הגרעיני גורם להיסט של ספקטרום התהודה המגנטית הגרעינית של גרעין האטום לערכי ppm גבוהים יותר ולשדה נמוך יותר. זאת מכיוון שהתדירות הנדרשת על מנת לגרום לתהודה בגרעין ממוסך היא נמוכה יותר. תכונה זו, מאפשרת להבחין ולהבדיל בספקטרום התמ"ג בין גרעינים המצויים בסביבה כימית שונה.
