מיכאל אבן ארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מיכאל אבן ארי (9 באוקטובר 1904 - 1989), בוטנאי ישראלי.

אבן ארי נולד בשם וולטר שוורץ במץ שבגרמניה ובשנת 1926 סיים לימודי בוטניקה באוניברסיטת פרנקפורט. לאחר סיום לימודיו הוא הורה באוניברסיטאות פרנקפורט (1927 - 1928), פראג (1928 - 1931) ודרמשטט (1931 - 1933). לאחר מכן עלה לארץ ישראל והצטרף לראשוני החוג לבוטניקה של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1951 קודם אבן ארי לדרג פרופסור ובשנים 1953 - 1959 הוא כיהן כסגן נשיא האוניברסיטה.

בשנת 1959 הקים אבן ארי, בראשות צוות מחקר של האוניברסיטה העברית, חווה חקלאית לנסיונות בנגב. בחווה, שהוקמה בשטח העיר העתיקה עבדת, שוחזרו מפעלים חקלאיים בשיטות עתיקות ונבדקה מידת הצלחתן בגידול צמחים. מחקרים אלה קובצו בספר "הנגב - מלחמת קיום במדבר". בין תרומות החווה לחקר החקלאות המדברית בולטת הטיית מי השטפונות וניצולם להשקייה. לאחר מותו של אבן ארי נקראה החווה על שמו.

על פועלו לחקר המדבר זכה אבן ארי בפרס ישראל לשנת 1987, במשותף עם תלמידו יואל דה-מלאך.

[עריכה] מפרסומיו

• חיי הצמח, תש"ב (עורך התרגום העברי).
• בוטניקה חקלאית, תשי"ד.
• צמח עבר הירדן, 1956 (עיבוד עזבונו המדעי של אהרון אהרונסון , במשותף עם הלל אופנהיימר).