מחתרת בת עין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחתרת בת עין הוא כינוי שניתן לארגון טרור בו היו חברים בין השאר ארבעה מתנחלים, מהם שלושה מבת עין, שנתפסו בשנת 2003 על ידי שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל.
בארגון היו חברים האחים שלמה ושחר דביר-זליגר, עופר גמליאל וירדן מורג. הם נעצרו על ידי השב"כ בשנת 2002 אחרי שניסו לבצע פיגוע טרור על ידי הנחת מטען חבלה ליד בית ספר לבנות בא-טור שבמזרח ירושלים. שניים מהם, שלמה דביר וירדן מורג, נתפסו במקום. כן נעצרו בחשד לקשר לפרשה יוסף בן ברוך, רונן ערוסי ונועם פדרמן, איש כ"ך בכיר לשעבר, שנחשד ששיתף עימם פעולה.
השב"כ טען שהקבוצה קשורה לשורה של מעשי רצח של פלסטינים בשטחים שאירעו ב-2001 וב-2002, ובהם נהרגו שמונה פלסטינים ובהם תינוק, אולם רוב ההאשמות לא הוכחו במשפט והנאשמים, שהודו בהאשמות במהלך החקירה אף חזרו בהם מהודאותיהם.
בשנת 2003 הורשעו עופר גמליאל, שלמה דביר-זליגר וירדן מורג בניסיון לבצע פיגוע באמצעות עגלת תופת ליד בית ספר לבנות בשכונת א-טור שבמזרח ירושלים, באפריל 2002, ונידונו ל-15 שנות מאסר (דביר-זליגר וגמליאל) ו-12 שנה (מורג). שחר דביר-זליגר, מהמאחז "עדי עד" שבאזור רמאללה, הורשע ביחד עם יצחק פס ומתיתיהו שבו בשישה אישומים של חברות בארגון טרור, אחזקת אמצעי לחימה, גניבת רובים ולבני חבלה מצה"ל וקשירת קשר לביצוע פיגועים נגד ערבים ונידון ל-8 שנות מאסר. פס ושבו נידונו ל-15 חודשי מאסר (לאחר ערעור המדינה הוחמר עונשם ל-24 חודשי מאסר). יוסף בן ברוך זוכה.
אנשים נוספים נעצרו באותה פרשה בחשד לתכנון וביצוע פיגועים, אולם רובם שוחררו או הואשמו בעבירות קלות יותר. יש הטוענים שהשב"כ לא התאמץ מספיק ללכוד את מבצעי הפיגועים בפלסטינים וגם שהחקירה לא נוהלה בצורה שתאפשר להוכיח את אשמת העצורים בבית המשפט.
