מחזור זרעים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא: במיוחד הפסקה "היסטוריה של מחזור הזרעים". אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
מחזור זרעים הוא שיטה חקלאית, בה זורעים גידולים מתחלפים על שדה אחד במחזור, על מנת לשמור על פוריות הקרקע.
גידול ממושך של מין זרעים אחד בשטח אחד, גורם לירידה משמעותית ביבול, עד כדי הפסקה מוחלטת בניבה. גידול במחזור נותן תוספת יבול משמעותית לעומת גידול רציף, (עד 110% תוספת בחיטה ללא דישון, ועד כ50% בשטח מדושן).
תוכן עניינים |
[עריכה] הסיבות הגורמות לירידה בפוריות הקרקע בגידול רציף
- הידלדלות חמרי מזון בקרקע. בקרקע מומסים חומרי מזון שונים, ביניהם אשלגן, חנקן, סידן וזרחן. צריכת חמרים אלו על ידי הצמחים, משתנה לפי הרכבם הכימי ורמת היבול שלהם. בגידול רציף עלול מאגר חמרי המזון הנדרש לצמח מסוים להדלדל, בעוד שלצמח אחר עדיין יהיו חמרי מזון רבים.
- הגידול הרציף גורם להתרבות של צמחי באשה, מזיקים ומחלות האופיניים לגידולים מסוימים.
- הפרשת חומרים הפוגעים בפוריות הקרקע משרשי הצמח. מדובר בעיקר ב אנזימים, המעלים את חמיצות הקרקע, ומופרשים בעיקר מקטניות כשעועית וסויה.
- צמחים הצורכים סיד רב, עלולים לגרום לעליה בחומציות הקרקע.
- תהליך פירוק שיירי הצמחים בקרקע עשוי ליצור תרכובות המזיקות לצמחים, בעיקר תרכובות אורגניות, אך גם פטריות ו חידקים שונים.
- ישנה השפעה של הצמחים על התפתחות מיקרואורגניזמים המועילים לצמחים הבאים אחריהם (כגון חידקים אוגרי חנקן הנדרש לצמחים). ישנם צמחים המעודדים התפתחות זו, וישנם המעכבים אותה. כמו כן ישנם צמחים המעודדים התפתחות חידקים גורמי מחלות.
[עריכה] גורמי מחזור הזרעים
- תצרוכת חומרי המזון של הצמחים. יש לגדל צמחים הדורשים חומרי מזון שונים לסרוגין, על מנת למנוע הידלדלות חומר מסוים בצורה קיצונית.
- יכולת קליטת חומרי מזון מהקרקע. צמחים בעלי כושר גבוה לספוג חמרי מזון מהקרקע, יבואו בסוף המחזור, צמחים בעלי יכולות מוגבלות לספוג חמרים מן האדמה יבואו בתחילת המחזור - מיד לאחר הזיבול.
- צמחים המעלים את רמת חומציות הקרקע (מהסיבות שנמנו לעיל), לא יבואו ברצף.
- משק המים. צמחים שונים מנצלים את המים בקרקע בצורה שונה. הדבר מושפע מרמת ההתנדפות מחלקי הצמח, מרמת היבול ואחוז המים בו ומהזמן בו צומח הצמח - ככל שהוא נקצר מוקדם יותר, כך רמת רטיבות הקרקע תשאר גבוהה יותר.
- צורת מערכת השורשים. מערכת שרשים שטוחה תביא לדילדול חמרי המזון משכבות הקרקע העליונות, ורצוי לזרוע גם צמחים בעלי שרשים עמוקים, על מנת לנצל את חמרי המזון שבעומק הקרקע. צורת מערכת השרשים חשובה גם לאופן חלוקת שיירי החומר האורגני בקרקע, למשק המים בשכבות הקרקע השונות ולסטרוקטורה של הקרקע.
- יכולת ספיגת החנקן מן האוויר. הקיטניות סופגות חנקן רב מן האוויר, ממיסות אותו ומוסיפות אותו לקרקע. הדבר מועיל מאוד לפוריות האדמה, ולכן רצוי לזרוע קטניות לפני צמחים צורכי חנקן כדגניים.
- ההפסדים בחמרי מזון הנגרמים מעיבודים הנצרכים לצרכי גידול מסוים, בעיקר על ידי שטיפה מהקרקע.
- המבנה הפיזיקלי של הקרקע משפיע על התפתחות השורשים, ומושפע מצורת שורשי הצמח הקודם ומסוג ורמת החומרים האורגניים הנשארים בקרקע. עיבודים לא משפיעים מספיק על מבנה הקרקע, ולכן חשוב לקחת נושא זה בחשבון בעת קביעת המחזור.
- המלחמה בבאשה. יש לקחת בחשבון את תכונות הצמח המעודד או מעכב התפתחות צמח באשה מסוים, וכן את העיבודים הנלווים לצמחים - בעיקר דישון אורגני.
- הדברת מחלות ומזיקים. ישנם מחלות ומזיקים התוקפים סוגים מסוימים של צמחים בלבד. יש להימנע מגידול צמחים אלו ברצף, וכדאי לזרוע ביניהם צמחים שאינם רגישים למזיקים או מחלות אלו.
- הסתחפות קרקע. ניתן למונעה, על ידי כך שמכניסים במחזור צמחים המחזקים את מבנה הקרקע .
- התנאים המשקיים. יש לקחת בחשבון את כח האדם בעונות השונות, את האפשרות לזרוע זרע חדש לאחר שהקרקע פונתה מהגידול הקודם, את תצרוכת המשק או השוק, את הון ההשקעה וגורמים צדדיים נוספים, כתחבורה, אשראי ועוד.
[עריכה] מחזור הזרעים בגידולי בעל
להלן מספר מחזורי זרעים עם ניתוח קצר.
מחזור תלת שנתי: תירס; שחת; חיטה.
- המחזור מקובל מאוד בארץ. שני שלישי המחזור גרגרים ושליש מספוא,(יחס טוב, פחות מידי - ניצול נמוך, יותר מידי - מכביד על האדמה.), התירס משביח את האדמה לפני השחת, ושניהם מועילים לחיטה. העיבודים של התירס (קילטורים), משמידים את הבאשה.
מחזור ארבע שנתי: זבל ירוק וחציר (חצי חצי); שעורה; קטנית לגרגרים וחציר; חיטה.
- יחס הגרגרים ושאר הגידולים משביע רצון, הזבל הירוק תופס רק שמינית מחזור ומועיל לאדמה.
מחזור חמש שנתי: זבל ירוק; חיטה; גידול קייצי לגרגרים או תחמיץ; שחת; שעורה.
- זבל ירוק כל חמש שנים, גרגרים 40-60 אחוז (סביר), החיטה מיד אחרי הזבל הירוק, והשעורה אחרי השחת - גידולי הגרגרים החשובים נזרעים על כרבים משובחים.
מחזור שש שנתי:זבל ירוק או שחת או תחמיץ; חיטה או שעורה; עשב סודני; קטניות לשחת או לגרגרים; גידולי קיץ.
- הגרגרים אינם עולים על שני שליש מהמחזור, כולל זבל ירוק ומרעה, עם חריש עמוק לאחר החיטה או השעורה, מחזור מאוד גמיש - מאפשר שינויים במקרה של תמורות במשק.
מחזור שבע שנתי:זבל ירוק; חיטה; תחמיץ; שעורה; סורגום; שחת; שעורה.
- גרגרים כ55%, מחזור די יעיל.
ישנם עוד מחזורים רבים מכל סוג, אך אלה היותר ידועים והיותר יעילים.
[עריכה] מחזור הזרעים בגידולי שלחין
בגידול עם השקיה אפשר לגדל גם בקיץ, דבר הנותן אפשרות רבה יותר לניצול הקרקע ודינמיות רבה יותר במחזור. במחזור זרעים בשדה שלחין, חשובות מאוד הזריזות והדיקנות, שכן איחור קטן מאוד באסיף, עלול לגרום לאיחור בזמן הזריעה הבאה, עד כדי שאי אפשר יהיה לזרוע כלל. במחזור השלחין יש לקחת בחשבון את מקדם ניצול הקרקע - כמה אחוז מכלל ימי המחזור מנוצלים לגידול, וכמה מהם מושקים.
[עריכה] היסטוריה של מחזור הזרעים
בימי קדם היו החקלאים מגדלים בגידול רציף מספר שנים, וכשהיה היבול יורד בצורה משמעותית, היו עוברים לחלקה אחרת, והקודמת הייתה נשארת בור. בתקופת ההוברה, היה השדה מתמלאת תחילה בצומח סגטלי (צומח באשה) ולאחר מכן היו מגיעים הצמחים האופיניים לאותו אזור. לאחר מספר שנים, האדמה הייתה חוזרת לכחה, והיו חוזרים אליה. עם הצטופפות היישוב, והצורך לחסוך בשטח, התחילו מצמצמים את תקופת ההוברה, עד שעמדה על שנה אחת. מובן שזמן זה לא היה בו כדי להספיק, מה עוד שהאדמה הייתה נאלחת בבאשה באופן שהקשה על העיבוד בשנה שאחריה. באותה תקופה החלו לעשות בשנה זו כרב שחור, שנה שבה היו מעבדים את השדה כרגיל, אך לא זורעים בה. בשלב הבא הפך הכרב השחור לכרב תפוס - היו זורעים צמחי מרעה שלא מכבידים על האדמה ואף משביחים אותה. דבר זה לא היה משביע רצון לגמרי - האדמה לא הייתה מנוצלת מספיק. בשלב הבא החל מחזור תלת שנתי של כרב מרעה או מספוא, דגן חרפי ודגן קיצי. בשנת 1730 הומצא בנורפולק (אנגליה) מחזור ארבע שנתי: גידולי עידור, שעורה, תלתן וחיטה. במחזור זה יחס טוב בין הגידולים (גרגרים, מספוא וגידולי עידור), וחריש עמוק עם זיבול אורגני הבא עם גידול העידור, המועיל לדגן. זה היה מחזור הזרעים המודרני הראשון.
[עריכה] לקריאה נוספת
- תורת השדה, שמואל הורביץ, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
- ההלכה והמעשה בגידולי השדה, ארנון, בהוצאת "השדה".
