מאיר פוזנר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי מאיר פוזנר (1725-1807), מחבר ספר בית מאיר ואב"ד שוטלנד שבדנציג.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדותיו
נולד סביבות שנת תפ"ה (1725), לאביו - רבי יהודה ליב. בגיל שלש עשרה נשא אישה מקהילת פוזנן והיה סמוך על שלחן חותנו בפוזנן כשבע שנים. אז נפטרה אשתו הראשונה. על שם עיר זו התווסף לשמו הכינוי "פוזנר". אחר כשנתיים נשא אישה מהעיר ליסא (כיום לשנו (Leszno)), ועבר להתגורר שם במשך כארבע עשרה שנה. ולאחר מכן, בהיותו כבן שלשים ושש התמנה לרב במעזריטש בה כיהן גם סבו רבי צבי הירש כרב. במעזריטש כיהן כארבע שנים, ולאחר מכן כיהן כרב בקניגסברג במשך שבע עשרה שנה, ובשנת תקמ"ב (1782) התקבל כרב בשוטלנד שם ישב כעשרים וחמש שנה עד פטירתו בשנת תקס"ז (1807). [1]
[עריכה] משפחתו
בניו: לרבי מאיר נולדו שני בנים, בנו הגדול, יהודא ליב נולד סביבות שנת תקט"ו (1755), ונפטר בצעירותו, בהיותו בן חמש עשרה פחות יום. בן זה ניכר מצעירותו בגדלותו, עד ששימש כ"תלמיד חבר" לאביו, שאף הביא בשמו חידושי תורה.
לאחר פטירת בנו הגדול, לקח רבי מאיר את בנו השני, חיים, מבית הספר, ולימדו תורה עד שהביאו לדרגת "תלמיד חבר" שיכול היה לדון עמו בעומקה של הלכה. (כלשונו בהקדמתו לספרו). בנו זה, מילא את מקומו אחריו ברבנות שוטלנד, אך לא זכה להעמיד צאצאים אחריו.
חתנו: בתו פרידל נשאה לרבי יהודה ליב נומברג, שהיה אב"ד של ראוויטש.
[עריכה] מעמדו כפוסק בדורו
רבי מאיר היה מגדולי המשיבים בדורו, בין שואליו אפשר למצוא את רבי עקיבא איגר (שהיה צעיר ממנו בכשלשים שנה) שפונה אליו בהערכה והערצה.
ספרו "בית מאיר" התקבל גם לאחר פטירתו כספר פסיקה מוסמך. עדות לכך ניתן למצא בהסכמתו הנלהבת של הגאון מלבוב רבי יוסף שאול נתנזון, למהדורת לבוב תרכ"א (1860), שכתב עליו את הדברים הבאים –
| "והוא ספר בית מאיר, כשמו כן הוא, כי הוא מאיר עיניים לכל באי בית שמואל, והוא יורד ונוקב עד תהום עמקי מצולות הש"ס… וכמעט אומר שאין ערוך אליו בכל מפרשי דברי השו"ע והפוסקים האחרונים, ועל דבריו יש לסמוך לדינא כעל משענת חזק…." | ||
[עריכה] ספריו
- "בית מאיר" נדפס לראשונה בפרנקפורט דאודר תקמ"ז (1787). ובסופו נוסף קונטרס צלעות הבית - ויכוחים הנוגעים לדיני שולחן ערוך אבן העזר.
- "קניין דעה" על שולחן ערוך חלק יורה דעה.
כמו כן השאיר ביד בנו יחידו רבי חיים, שמילא מקומו ברבנות שוטלנד, מחברות בכתב ידו ובהם חידושים על הש"ס ושו"ת. בנו זה נפטר ולא השאיר אחריו צאצאים. כתבי היד של רבי מאיר פוזנר עברו אחר כך לידי בן חתנו, רבי יחזקאל רייכנברג אב בית הדין בלודז', וחלקם יצאו לאור מאוחר יותר על ידי בן נכדו רבי אפרים פישל.[2]
[עריכה] הסכמותיו לספרים אחרים
רבי מאיר פוזנר, לא היה מן המרבים לתת הסכמות לספרים, ידועה הסכמתו לספר גינת ורדים (לרבי יוסף תאומים מחבר ספר "פרי מגדים") מסוף תקופת כהונתו כרב במעזריטש. (ראש חודש כסלו תקכ"ז- 1767).
