לימפ ביזקיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לימפ ביזקיט
לימפ ביזקיט בהופעה ב-2007
מקור	ג'קסונוויל, פלורידה, ארצות הברית
שנות פעילות	1994 —היום
סוגה	נו-מטאל
חברת תקליטים	/flip Records geffen Records
חברי ההרכב	פרד דורסט סם ריוורס ג'ון הוטו די.ג'יי לייטל
חברים לשעבר	וס בורלנד מייק סמית'

לימפ ביזקיט היא להקת נו מטאל מג'קסונוויל, פלורידה. ביזקיט החלה את דרכה בשנת 1994 ופרצה לתודעת הקהל לראשונה ב-1997 עם אלבומם הראשון Three Dollar Bill Y'All$. לימפ ביזקיט נחשבת לרוב, יחד עם פטרוניהם, חברי להקת קורן, למייסדי ז'אנר הנו מטאל. עד היום מכרה הלהקה כ-33 מיליון עותקים בכל רחבי העולם.

[עריכה] התפתחות הקריירה

קיימות מספר גרסאות למקור שם הלהקה. הלהקה טוענת כי חבר של חברי הלהקה נהג לתאר את מוחו לאחר שימוש במריחואנה כ"עוגייה רכה" (limp biscuit); אבל המונח limp biscuit מתאר גם "משחק אוננות". בכל מקרה, חברי הלהקה שינו את הכתיב לאחר הצטרפותו של ווס בורלנד.

אלבומה הראשון של הלהקה, Three Dollar Bill Y'All$, יצא ב-1997 וממנו יצאו שלושה סינגלים: Counterfeit, המספר על נער ששינה את עצמו ושיקר על האני האמיתי שלו ; Faith גרסת הלהקה לשירו המפורסם של ג'ורג' מייקל (שהופיע גם בפסקול הסרט עד החתונה זה יעבור); ו-Sour, שיר על חברתו האחרונה של דורסט שבגדה בו. האלבום לא זכה להצלחה מסחררת במצעדי המכירות האמריקאים. רק אחרי שהופיעו מספר פעמים יחד עם קורן (בואנס וארפד טור, האוזפסט), והמוזיקה שלהם שודרה ברשת MTV, החלו להצליח יותר. במהלך מסע הופעות זה משכו את תשומת לב הקהל, כהציבו במרכז הבימה אסלה ענקית, ממנה יצאו לנגן.

פריצת הדרך של הלהקה לתודעת הציבור הייתה בשנת 1999, עת רבות מלהקות הנו מטאל הפכו ללהקות פופולריות ביותר. לימפ ביזקיט הוציאה אלבום חדש שהפך להצלחה גדולה. האלבום כלל את הלהיטים Nookie ו-Break Stuff. על אף הצלחת האלבום, הלהקה עדיין לא נחשבה למובילה בתחומה אלא רק לאחת מני רבות הלהקות האחרות שנוסדו באותה תקופה. מצב זה השתנה עם אלבומם השלישי, Chocolate Starfish And The Hot Dog Flavored Water, שהיה לשיא הקריירה של הלהקה. שירים רבים מהאלבום הפכו ללהיטי ענק ששודרו ונוגנו שוב ושוב בערוצי הטלוויזיה ותחנות הרדיו. בין הלהיטים היו Rollin , My Generation , Take a look around , Boiler , My Way ועוד.

[עריכה] משברים, ביקורת ושינויים

הצלחתה של הלהקה גררה עימה ביקורת רבה מצד מעריצי המטאל ה"נקי", שראו בלימפ ביזקיט כהפך הגמור לכל מה שמוזיקת המטאל אמורה, לדעתם, לייצג. ביקורת נוספת נשמעה בעקבות השתתפותה של הלהקה בפסטיבל וודסטוק ב-1999. הפסטיבל היה גדוש באירועי אלימות שחלקם יוחסו למעריצי הלהקה. במהלך הופעתה של הלהקה בפסטיבל בסידני לקתה מעריצה בשבץ מוחי ונפטרה, אך הלהקה, שלא ידעה על שהתרחש, המשיכה בהופעתה.

משבר נוסף התרחש עם עזיבתו של הגיטריסט ווס בורלנד. הלהקה החליפה אותו במייק סמית והוציאה אלבום נוסף, Results May Vary. אלבום זה היה שונה לגמרי מכל האלבומים הקודמים של הלהקה, שכן המוזיקה בו רגועה יותר ולא כוחנית, כפי שהיה נפוץ לשמוע במוזיקת הנו-מטאל בכלל ובשירי הלהקה בפרט. מהאלבום התפרסם השיר Behind Blue Eyes. בורלנד חזר ללהקה במקום סמית ב-2004 והלהקה הקליטה את אלבומה החמישי, Unquestionable Truth, שהמשיך את הקו אליו חתרה באלבומם הקודם. האלבום נכשל בעקבות החלטת הלהקה שלא לפרסם אותו.

ב-2006, החלה הלהקה לעבוד על אלבומה השישי, והוא עתיד לצאת ב-2008.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי