לטואון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| לטואון וקסנתוס | |
|---|---|
 אתר מורשת עולמית  |
|
 מראה הלטואון |
|
| מדינה |  טורקיה |
| הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1988, לפי קריטריונים 2, 3 | |
 |
|
הלטואון, מקדש לטו ליד קסנתוס בליקיה שבדרום טורקיה, היה אחד ממוקדי הפולחן החשובים באזור בתקופה ההלניסטית. האתר השוכן בין קאש במזרח ופטהייה במערב, הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 1988 יחד עם עתיקות קסנתוס. האתר שוכן לצידו של נתיב ההליכה הארוך של הדרך הליקית.
הממצאים המוקדמים באתר, שלא שימש מעולם למגורי אדם סדירים, הם מהמאה ה-8 לפנה"ס, דהיינו, קודם להגמוניה ההלנית באזור שהחלה בתחילת המאה ה-4 לפנה"ס. בתקופה זו שימש האתר כמקום פולחנה של האלה האם. מאוחר יותר הוחלפה אלה זו בלטו אשר הולידה לזאוס את אפולו וארטמיס[1]. לפי המסורת המקומית שהתה לטו בליקיה בעת שנמלטה מפני הרה הקנאית.
כאן התקיימו טקסים, מופעים וחגיגות של ערי ברית הערים הליקית, והאתר המשיך ופעל כמקום פולחן גם בתקופתה הרומית. לאחר מכן הוקמה במקום כנסייה מאבנים שנלקחו מהעתיקות, והוא ננטש במאה ה-7. החפירות במקום החלו בשנת 1962.
באתר שלושה מקדשים. העתיק והקטן שבהם הוקדש לארטמיס. מזרחית לו ניצב מקדש אפולו וממערב לו מקדש לטו עצמו המתוארך לשנת 160 לפנה"ס לערך. סמוך לשלושת המקדשים ניצב אמפיתיאטרון הלניסטי ונימפאון (כיום מוצף חלקית) המסמל את המקום בו רחצה לטו את ילדיה.
