כבידה מלאכותית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כבידה מלאכותית היא יצירת תחושת כבידה בחלל החיצון או בנפילה חופשית. כאשר מנסים לייצר כבידה מלאכותית מנסים לחקות את התחושה של הכבידה, אך לא תמיד הכוח המשרה את התחושה הוא כוח המשיכה הגרביטציוני. כבידה מלאכותית רצויה במסעות ארוכים בחלל על מנת להקל את התנועה ולמנוע את ההשפעות הבריאותיות של חוסר משקל.

תוכן עניינים

1 שיטות
2 במדע בדיוני
- 2.1 כבידה על ידי סיבוב
- 2.2 מחוללי שדה
3 הערות שוליים
4 קישורים חיצוניים

[עריכה] שיטות

כבידה מלאכותית ניתן ליצור במספר דרכים:

[עריכה] סיבוב

אמן מתאר את הפנים של טורוס סטנפורד עם קוטר של 1.8 ק"מ שמסתובב פעם בדקה כדי ליצור כבידה של 1 g.

ספינת חלל מסתובבת תיצור תחושה של גרביטציה בתוך החלל הפנימי שלה. הסיבוב, באמצעות הכוח הצנטריפוגלי, גורם לכל העצמים להימשך לכיוון הדופן החיצונית של הכלי וכך תיצור משיכה כלפי חוץ. הכוח הצנטרפוגלי נגרם עקב נטיית הגופים להתמיד בתנועה בקו ישר (עיקרון ההתמדה (החוק הראשון של ניוטון)). בטן הכלי מספקת את הכוח הצנטריפטלי הדרוש כדי לכפות על העצמים תנועה מעגלית. לכן, הכבידה שמורגשת על ידי העצמים בספינה היא פשוט כוח התגובה של העצם לכוח הצנטריפטלי של הכלי על העצם, בהתאם לחוק הפעולה והתגובה של ניוטון (החוק השלישי).

גודל תאוצת הג'י נתון על ידי $\ a = \omega^2 R$ כאשר $ω$ היא התדירות הזוויתית (מספר רדיאנים לשנייה) ו-R הוא רדיוס הסיבוב. ביחידות מנורמלות: $\ 9.81 g = R \left( \frac{\pi}{30} \times \mbox{rpm} \right)^2$ כאשר rpm הוא מספר הסיבובים לדקה (סל"ד) ו-g הוא היחס בין התאוצה לתאוצת הנפילה החופשית על פני כדור הארץ. תאוצה של 1 ג'י שווה ל-9.81 מטר לשנייה בריבוע.

כדי שעצם ירגיש את המשיכה כלפי דופן החיצונית של הכלי, עליו להיות בתנועה סיבובית ביחס למרכז הסיבוב של הכלי. בהיעדר חיכוך והתנגדות אוויר, עצם שלא זז ישאר במקומו (אפילו אם הוא לא נמצא במרכז התנועה) ולא "ייפול" אל עבר הדופן. עובדה זו מדגימה את העובדה שהכבידה המלאכותית היא תוצאה של התנועה הסיבובית של העצם והתגובה לכוח הצנטריפטלי ואיננה משיכה בין העצם לדופן.

לכבידה מלאכותית שנגרמת על ידי סיבוב יש תוצאות לוואי:

כוח קוריוליס שנוצר על ידי הסיבוב יכול לגרום לסחרחורת או בחילה. מאמינים שבקצב של 2 סיבובים לדקה (סל"ד) או פחות תופעות אלה לא יקרו. בקצב סיבובים גבוה יותר יהיו כאלה שיתרגלו לאפקט קוריוליס ויהיו כאלה שלא ויסבלו מתופעות הלוואי. בקצב סיבובים של 7 סל"ד ומעלה לא מאמינים שיהיו אנשים שיוכלו לעמוד בפני תופעות לוואי אלה ולהתרגל אליהם. זה לא ידוע כמה חשיפה ארוכה לכוח קוריוליס משפיעה על הסבירות של האדם להתרגל אליו. כדי לשכך את הבחילה שיכולה להיווצר בעקבות כוח קוריוליס יש לרסן את תנועות הראש. ייתכן שריסון תנועות ראש זה דבר שניתן לתרגל בכבידה מלאכותית (אולם התעמלות של כבידה מלאכותית), אך לא ניתן לתרגל דברים אחרים.
גרדיאנט כבידה: עוצמת הכבידה המלאכותית משתנה ביחס ישיר למרחק ממרכז הסיבוב. עם רדיוס סיבוב קטן, עוצמת הכבידה שתורגש על ראש של אדם תהיה שונה מהעוצמה שתורגש על רגליו. אפקט זה יכול לגרום להרגשה מוזרה בשינוי תנוחות הגוף. סיבובים איטיים יותר או רדיוס סיבוב גדול יותר אמור להביא לכך שאפקט זה יהיה בלתי מורגש.
תנועה זוויתית: כאמור לעיל, מהירות זוויתית גבוהה יוצרת עוצמה גבוהה של כוחות קוריוליס, תנע זוויתי ידרוש מערכת הנעה כדי לסובב את הכלי. בנוסף, אם חלקים מהחללית במכוון לא מסתובבים, חיכוך ומומנט כוח יגרמו לסיבוב להתכנס ולחלקים הלא נעים להתחיל להסתובב, דבר שידרוש הספק ומנועים כדי לפצות על ההפסדים בגלל חיכוך. התמדה זוויתית יכולה גם היא לסבך את הנעת הכלי והשליטה בגובה.

Calculations

$g = \frac{R(\frac{\pi \times rpm}{30})^2}{9.81}$
or
$R = \frac{9.81g}{(\frac{\pi \times rpm}{30})^2}$

Where:
g = Decimal fraction of Earth gravity
R = Radius from center of rotation in meters המרחק ממרכז הסיבוב
$π$ = 3.14159
rpm = revolutions per minute סיבובים לדקה

האתגרים ההנדסיים שביצירת ספינת חלל מסתובבת הם פשוטים יחסית בהשוואה לגישות אחרות. תכנונים של ספינות חלל תאורטיות המשתמשים בכבידה מלאכותית מציגים מגוון רחב של גרסאות עם בעיות, חסרונות ויתרונות. כדי להפחית כוחות קוריוליס לרמה בלתי מורגשת על קצב הסיבוב להיות 2 סל"ד ומטה. כדי להפיק כוח משיכה של g אחד, על רדיוס הסיבוב להיות באורך 224 מטר ומעלה, דבר שמחייב תכנון חללית גדולה מאוד. להפחתת המסה, התמיכות לאורך הקוטר יורכבו אך ורק מכבלים שמחברים את שני מקטעי החללי, כנראה גם מודול קיום (habitat module) ומשקל-נגד המורכב משאר חלקי החללית. יוג'ין פ. לאלי (Eugene F. Lally) ממעבדת הנעת הסילון (Jet Propulsion Laboratory) הציע את הרעיון הזה בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 במאמר שכותרתו "To Spin or Not to Spin". מדענים עדיין אינם יודעים האם חשיפה לגרביטציה גבוהה למשך תקופות קצרות תורמת לבריאות כמו חשיפה מתמשכת לגרביטציה נורמלית, וכן אינם יודעים כמה יעילה היא חשיפה לרמה נמוכה של גרביטציה למניעת האפקטים של חוסר משקל. כבידה מלאכותית של 0.1 ג'י תדרוש רדיוס סיבוב של 22 מטר בלבד. באופן דומה, רדיוס סיבוב של 10 מטר בקצב 10 סל"ד ידרש בשביל להפיק כבידה של 1 ג'י (בירכיים הגרביטציה תהייה גבוהה יותר ב-11% מאשר בכפות הרגליים) או 14 סל"ד כדי להפיק כבידה של 2 ג'י. אם חשיפה קצרה לכבידה גבוהה יכולה לנטרל את האפקטים הבריאותיים של חוסר משקל, אזי צנטריפוגה קטנה תוכל לשמש כמתקן אימונים לשמירה על הגוף מפני תוצאות חוסר משקל.

החללית ג'מיני 11 ניסתה לייצר כבידה מלאכותית על ידי סיבוב הקפסולה סביב רכב המטרה אג'נה (Agena Target Vehicle) שמחוברת אליה באמצעות רצועה באורך 36 מטר. הכוח שנוצר מכך היה קטן מידי בשביל להיות מורגש על ידי האסטרונאוטים, אך העצמים ניצפו כשהם זזים לעבר "ריצפת" הקפסולה.

לוויין Mars Gravity Biosatellite ישמש למחקר האפקטים של כבידה מלאכותית על יונקים. שדה כבידה מלאכותית של 0.38 ג'י (כמו שקיים במאדים) יופק על ידי סיבוב (34 סל"ד ברדיוס של כ-30 ס"מ). כ-15 עכברים יסתובבו סביב כדור הארץ וינחתו חיים.

[עריכה] תאוצה

החללית יכולה, בתאוריה, להאיץ באופן רצוף ומתמשך בקו ישר, ובכך לאלץ עצמים בתוך הכלי להרגיש כוח בכיוון ההפוך לכיוון התאוצה. רוב הרקטות מאיצים בקצב כזה שמפיק כוח כבידה של כמה ג'י, אבל יכולים לשמור עליה רק למספר דקות עקב אספקת דלק מוגבלת. בתאוריה, מערכת הנעה עםמתקף ספציפי (Specific impulse) מאוד גבוה ויחס דחף למשקל גבוה, תוכל להאיץ ולהפיק רמות סבירות של כבידה מלאכותית לתקופה ארוכה של זמן. בנוסף, האצה קבועה תספק זמני טיסה קצרים סביב מערכת השמש. חללית המאיצה (ואז מאיטה) ב-1 ג'י תגיע למאדים ב-2-5 ימים, תלוי במרחק היחסי (בינו לבין כדור הארץ). במספר עלילות של מדע בדיוני, תאוצה משמשת ליצירת כבידה מלאכותית בחלליות בין-כוכביות, המונעות באמצעות מערכות הנעה תאורטיות או היפותטיות. בפועל, רעיון זה הוא מעבר לגבול יכולותיה של הטכנולוגיה היום ולא בר מימוש בכלים הנוכחיים.

[עריכה] מסה

דרך נוספת בה אפשר להשיג כבידה מלאכותית היא על ידי התקנת ליבה צפופה במיוחד בתוך החללית, כך שהיא תייצר שדה כבידה מספיק חזק שימשוך את כולם כלפי פנימה. באופן טכני, זו לא כבידה מלאכותית אלא כבידה אמיתית. כמות גדולה של מסה נדרשת על מנת להפיק כמות קטנה של משיכה מורגשת. אסטרואיד גדול יכול ליצור כמה אלפיות ג'י ובהוספת מערכת הענה מסוג כלשהו הוא יכול להיות בסיס לחללית, אם כי הכבידה שייצר תהיה נמוכה מאוד לכל צורך מעשי. בנוסף, המסה תצטרך לנוע עם החללית, ואם על החללית להאיץ באופן ניכר, הדבר יגדיל את צריכת הדלק באופן ניכר. בגלל הסיבות האלה, שיטה זו לא יעילה ליצירת כבידה מלאכותית ודי חסרת תועלת לטיסות מאוישות במערכת השמש.

[עריכה] כוחות גיאות

במסלול הקפה סביב כוכב לכת, ניתן להשיג כבידה מלאכותית קטנה מכוחות הגיאות; על ידי שתי חלליות אחת מעל השנייה (או חללית ומסה אחרת), המקושרות ברצועה או מוט. ראו גם: tidal stabilization.

[עריכה] מגנטיות

מדענים יצרו אפקט דומה לגרביטציה באמצעות דיאמגנטיות. דבר זה דורש מגנטים המפיקים שדות מגנטיים כבירים. עד כה, מתקנים מסוג זה הצליחו לגרום לצפרדע קטנה לרחף (ובכך ליצור 1 ג'י שמבטל את הכבידה של כדור הארץ), אך לא יותר מזה, וגם זה דרש מערכת ששוקלת אלפי ק"ג ונמצאת במצב של מוליכות-על עם מערכת קירור והקפאה שדורשת הספק של 6 מגהוואט. ^[1].

שדות מגנטיים כה חזקים הם מעל הרמה המותרת, ובטיחות השימוש בשדות כאלה על בני אדם במקרה הטוב איננה ברורה ובמקרה הרע מסוכנת. בנוסף, זה ידרוש להימנע מהנחת חומרים לא-דיאמנגטיים ליד השדות המגנטיים החזקים. עוד חסרונות של שימוש במגנטיות בחללית מתוארים כאן: http://www.madsci.org/posts/archives/2005-04/1112370655.Ph.r.html

ברם, מתקנים שמשתמשים בדיאמגנטיות יכולים להוכיח את עצמם כמעבדת מצוינות להדמיית תנאי כבידה נמוכה, כאן על פני כדור הארץ. שימו לב שהצפרדע ריחפה כנגד כבידת כדור הארץ, דבר המדמה מצב הקרוב למיקרוגרביטציה. ניתן ליצור כוחות נמוכים יותר כדי לדמות תנאים של כבידה על פני הירח או המאדים עם אורגניזמים קטנים כ"שפני ניסיון".

[עריכה] מחולל כבידה/גרביטומגנטיות

במדע בדיוני, כבידה מלאכותית (או ביטול כבידה) נמצאת בחללית שאיננה מסתובבת או מאיצה. נכון להיום, אין שום שיטה להפיק כבידה מלבד שימוש במסה. למרות זאת, היו הרבה טענות לשיטות חלופיות שכאלה במהלך השנים. יוג'ין פודקלטנוב, מהנדס רוסי, טען בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 שהמציא מתקן המחולל גרביטציה באמצעות מוליך-על מסתובב המפיק שדה גרביטומגנטי, אך לא היה לכך שום אישוש מקבוצות מחקר אחרות ואף התקבלו תוצאות סותרות. ב-2006, קבוצת מחקר שמומנה בידי ESA טענה שייצרה מתקן דומה שהדגים תוצאות דומות ביצירת שדה גרביטומגנטי, למרות שהשדה שנוצר היה בעוצמה של 100 מיליוניות ג'י בלבד. [1]

[עריכה] במדע בדיוני

[עריכה] כבידה על ידי סיבוב

בסרט 2001: אודיסאה בחלל, צנטריפוגה מסתובבת בחללית "דיסקברי 1" מספק כבידה מלאכותית. האסטרונאוטים הולכים בה בתוך המעגל; רגליהם כלפי הצד החיצוני וראשם כלפי המרכז, כאשר הרצפה והתקרה מעוקמים כלפי מעלה. נעשה שימוש בסט צילומים עגול ומסתובב לפחות במקרה אחד כדי לעשות את האפקט הזה, כאשר השחקנים תמיד בתחתית, כאשר הם הלכו הסט הסתובב כדי שהשחקנים ישארו בתחתית ולא יפלו כאשר הם הולכים במעלה הסט המסובב. בסרט גם הוצגה תחנת חלל מסתובבת.

בנובלה של לארי ניבן "עולם הטבעת" (Ringworld) הופיעה בית גידול ענקי הסובב סביב כוכב, דבר שיצר כבידה מלאכותית על ידי סיבוב. ניבן גם מתייחס לכוח קוריוליס, כאשר הגיבורים רואים מה שנראה כעין ענקית מעל האופק. כאשר הם מתקרבים הם מגלים שזה בעצם הוריקן, אבל מסתובב סביב ציר המקביל לקרקע ולא בניצב לה. הוריקנים גדולים בכדור הארץ מסתובבים בדרך שהם מסתובבים בגלל אפקט קוריוליס. מספר סיפורים של "החלל הידוע" (Known Space) ו"מלחמות מאן-קזין" (Man-Kzin Wars) משתמשים גם הם בכבידה מלאכותית על ידי סיבוב, לפני אימוץ "מקטב הגרביטציה" שיוצר שדות כבידה מלאכותיים.

ביקום של גנדאם, ישנם בתי גידול חלליים הדומים לגלילי אוניל, הנקראים קולוניות. קולוניות אלה הן הבט חשוב של העלילה. הן מסתובבות כדי לייצר כבדיה מלאכותית.

בסדרת האנימה קאובוי ביבופ, הביבופ שולט באזור טבעתי שמייצר כבידה מלאכותית ולעתים קרובות נראה בשימוש (כאשר שאר הספינה לא מסתובבת).

בספר Rendezvous with Rama והמשכיו (מאת ארתור סי קלארק) מופיעים מבני חייזרים הדומים לבתי הגידול של אוניל, שמייצרים כבידה של 1 ג'י במחלקת הקרקע שמאפשרת חיים. העלילה משתמשת באופן ניכר בהבדלים בחוזק הכבידה המלאכותית ככל שהעצמים מתקרבים למרכז הגליל המסתובב.

בסדרת הטלוויזיה בבילון 5, ברית כדור הארץ עושה שימוש נרחב בכבידה מלאכותית על ידי סיבוב, בתחנות החלל שלה ובמספר חלליות צבאיות גדולות, וכן בספינות טיולים אזרחיות. ספינות הטיולים יכולות לשנות את קצב הסיבוב באופן הדרגתי בעת הטיסה כדי להתאים את עצמן לכבידה בכוכב היעד, ובכך לעזור לנוסעים להתרגל לכבידה בייעד אליו הם נוסעים.

בסיפורים המבוססים על אלפא קנטאורי, משחק המחשב של סיד מייר, האיחוד מספק כבידה מלאכותית על ידי סיבוב, למרות שהמשחק מרמז לטכנולוגיות פחות שגרתיות המפותחות בהמשך.

בטרילוגיה הגאיאנית ("טיטן", "מכשף" ו"שד") של ג'ון וארלי העולם "גאיה", שהוא טורוס בקוטר 1300 ק"מ, מסתובב בקצב של סיבוב כל 61 דקות, מפיק כבידה בעוצמה של רבע ג'י.

במשחק המחשב "Halo: Combat Evolved" (מאת Bungie), הזירה העיקרית בה מתרחשת העלילה היא עולם טבעת מלאכותי שיוצר כבידה מלאכותית על ידי סיבוב שנשלט על ידי מחשב. עולם זה, הנקרא "Halo" (או "Installation 04") הוא בקוטר 10,000 ק"מ והוא בסופו של דבר נהרס בידי הכוחות ששומרים עליו בפעולה. פיצוץ גרעיני מחליש חלק של עולם הטבעת וכוחות צנטרפוגליים קורעים את הטבעת לחלקים.

[עריכה] מחוללי שדה

בסיפורי מדע בדיוני רבים, קיימים מחוללי שדה כבידה, שיוצרים שדה גרביטציה המבוסס על מסה שלא קיימת. זה עוזר לסיפור ביצירת סביבה דמוית כדור הארץ בתוך חללית, ובמקרה של סרט קולנוע או סדרת טלוויזיה, זה עוזר להפקה בכך שזה מקטין את העלויות של אפקטים מיוחדים. מבקר המדע הבדיוני [ג'אסטין בי ריי הציע את המונח "שטיח גרביטציה" כדי לתאר את הטכנולוגיה הזאת, אך מונח זה לא נכנס לשימוש נרחב.

ביקום של מסע בין כוכבים, כבידה מלאכותית מושגת באמצעות "ציפוי גרביטציה" המשובץ בסיפון הספינה.

במסע בין כוכבים: אנטרפרייז בפרק "In a Mirror, Darkly" ציפוי הגרביטציה של USS Defiant (NCC-1764) משמש לעבוד התקפה של גורן, באמצעות הגדלת הכבידה בחלק אחד של הספינה. תוקף הגורן מאולץ ליפול לרצפה ולא מסוגל לזוז, בזמן שג'ונתו ארצ'ר הרג אותו בקלות.
בנג'מין סיסקו בנה העתק של חללית מדגם שייטת-שמש באג'וראנית. מאחר שחלליות אלה בדרך כלל לא היו מצוידות בכבידה מלאכותית, סיסקו הוסיף ציפוי גרביטציה כדי להקל עליו ועל ג'ייק סיסקו להטיס את הספינה (מסע בין כוכבים: חלל עמוק 9, הפרק Explorers")

בסדרת הטלוויזיה אנדרומדה, המתרחשת אלפי שנים בעתיד, מחוללי כבידה לא רק מספיק כבידה לאנשים בתוך החללית, אלא גם מפחיתים ממסת החללית עצמה למתחת לק"ג. דבר זה מגדיל מאוד את יעילות ההנעה המגנטו-פלזמית שלהם, ומאפשרת להם להריץ ממנוחה לכמעט מהירות האור בזמן קצר.

[עריכה] הערות שוליים

^ 20 tesla Bitter solenoid

[עריכה] קישורים חיצוניים

קטגוריות: כבידה | מדעי החלל

See also ebooksgratis.com: no banners, no cookies, totally FREE.