כאיחוסרו, מלך כארתלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כַאיחוֹסרוֹ מכארתלי (בגאורגית: ქაიხოსრო‏,^[1]‏ 1 בינואר 1674 - 27 באוקטובר 1711), מבית בגרטיוני, היה הואלי (والي) של כארתלי במזרח גאורגיה,^[2] שמונה על ידי הפרסים, בין השנים 1709 - 1711. אף על פי שבפועל מעולם לא שלט בכארתלי עקב היעדרותו הקבועה בשירות הצבא הפרסי.

כאיחוסרו היה בנו של הנסיך לבאן (ლევან ბატონიშვილი - לבאן בטונישווילי). הוא ליווה את אביו בתקופת שירותו בצבא האימפריה הספאווית. מאז 1703, כאיחוסרו עצמו שירת בכהונה רמה במנהלה הפרסית, בכללם: ניצב הבירה הפרסית, איספהאן, וסגן ראש הרשות השופטת. במות דודו, גורגין חאן, בשנת 1709, הוא מונה לוואלי ^[2] של כארתלי, וסיאפ-סאלאר (המפקד העליון) של הצבאות הפרסיים באפגניסטן, והוענקו לו הערים טבריז (تبریز) וברדה (Bərdə) שבאזרבייג'ן, כנכסים. הוא בילה את כל חייו בשדה הקרב, וכארתלי נוהלה על ידי אחיו וחטנג השישי.

בנובמבר 1709, הוא הוביל את הצבא הפרסי-גאורגי למסע נקמה על רצח גורגין חאן, קודמו בתפקיד, בידי מירוואיס חאן הוטאק, מורד אפגני, מבית השליטים של שבט גילזאי (מהפשטונים). אולם מאמציו לכבוש את קנדהאר עלו בתוהו, והובילו להפסקת אש שברירית. בקיץ 1711 התחדשה העויינות. כאיחוסרו הצליח לכלוא את המורדים בין כתלי קנדהאר, ושם עליה מצור. התקפה של הבולצ'ירים (بلوچ), שבט איראני אחר, ב-26 באוקטובר של אותה שנה, גרמה לכאיחוסרו להורות על נסיגה מהעיר. הגילזאים תקפו את הצבא הנסוג, וניצחו ניצחון מוחץ. באותו היום נהרג גם כאיחוסרו בקרב וכ-25,000 מלוחמיו.

[עריכה] מקורות

• מרטין סיקר (2001), שקיעת העולם האיסלאמי: מהסכם קרלוביץ ועד להתפוררות האימפריה העות'מאנית, עמ' 44, באנגלית, ISBN 027596891X

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ השם מאויית גם כ-"כַּאי חוּסרווֶה" ("ქეი ხუსრვე")
2. ^ ^{2.0 2.1} ואלי (والي) - היה תוארו של מושל על מחוז גדול באימפריה העות'מאנית הנקרא "ויאלית" כגון מחוז סוריה (הכולל גם את ארץ ישראל, ירדן ולבנון של ימינו) או מחוז מצרים, מושלים אלו היו תחת פיקוחו הישיר של "השער הנשגב"- הממשל המרכזי שבאיסטנבול. לרוב היו הואלים קצינים צבאיים בדרגת פאשה (פחה)