ישראל עמיקם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא: ויקיזציה (בין השאר: תאריכים, כותרות, קישורים). אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

עו"ד ישראל עמיקם - יו"ר גדוד מגיני השפה העברית בחיפה, והאחראי להכנסת השפה העברית למברקה הארץ-ישראלית בזמן המנדט הבריטי.

נולד בירושלים בח' בשבט תרס"ב (16.1.1902). לאביו חיים שלמה מסיוף ולאמו חוה לייבע בת יהושע יאניווער. נפטר בחיפה ב-ט' באלול תשי"ז (5.9.1957).

היה ציוני נלהב מילדות. קיבל חינוך מסורתי וכללי. למד בבית המדרש למורים "מזרחי" ושיעורי המשפט בירושלים. מוסמך למשפטים. בגיל 12, בהשפעת ז'בוטינסקי, שינה את שם משפחתו לעמיקם.

בשנת 1918, בהיותו בגיל 16.5, התגייס כחייל מתנדב אל הגדודים העבריים ושירת באותה מחלקה בה שרתו דוד בן-גוריון ויצחק בן-צבי.

לאחר מלחמת העולם הראשונה חזר לארץ, נשא לאישה את ציפורה בת הרב ברוך מרכוס, רבה של חיפה, ועבד בדואר המנדטורי בתור רואה חשבון.

כאן החלה מלחמתו בעד הלשון העברית:

לפי החלטת חבר הלאומים נקבעו בארץ שלוש שפות רשמיות: אנגלית, עברית, ערבית. האנגלים לא יישמו את החלטת חבר הלאומים ולגביהם היו רק שתי שפות: אנגלית וערבית. ישראל החל במסע להכנסת השפה העברית למקומה בדואר.

לאחר שהמזכיר הראשי של ממשלת המנדט השיב פניו ריקם, החל בכתיבת מכתבי דרישה לכל רמות הממשל הבריטי, ועד למלך אנגליה הגיע. כמו כן, הכין שורה של תזכירים לוועדת המנדטים שליד חבר הלאומים. ומשהדבר לא עזר, הכין פטיציה לחבר הלאומים. הפטיציה נכתבה בשנת 1933 ועליה חתמו כל מנהיגי העם היהודי באותה תקופה. שלש פעמים רצופות הופיעו באי-כח המעצמה המנדטורית (מזכיר הממלכה לענייני חוץ באנגליה) בפורום הבינלאומי העליון – "חבר הלאומים" והגנו בעקשנות על עמדתם, וטענו, כי הנהגת משלוח מברקים באותיות עבריות יגרום קשיים טכניים, אדמיניסטרטיביים, כספיים וחוקיים.

לבסוף, אילץ חבר הלאומים את הבריטים לשלב את השפה העברית כשפה רשמית שנייה, והללו קיבלו את הגזרה, אך הפעילו אותה רק באזור עפולה-חיפה (מכיוון שלא רצו לכלול את ירושלים בעניין), לאחר מכן הרחיבו לערים היהודיות העיקריות, ורק אחר כך לשאר המקומות בהם היה רוב יהודי.

את מאבקו זה תיעד ישראל בשנת תש"ז 1947 בספר בשם "כ'ב אותיות לוחמות לזכותן".

אחרי מאורעות תרפ"ט פרסם בעילום שם (בשם י.ע. ) חוברת בשם "ההתקפה על הבית היהודי בתרפ"ט" (תמוז תרפ"ט).

ב- 1946 נאסר על ידי הבריטים כחשוד בקשרים עם ארגוני המחתרת.

בשנת 1948 היה פעיל בהגנה בחיפה, ובהיותו מצטיין בקליעה למטרה, פעל כצלף בעמדה קדמית בהדר הכרמל.

בי"א בניסן ה'תש"ח (20.4.1948) נהרג בנו הבכור, בועז, בהתקפה על מצודת נבי-יושע (מצודת כ"ח). בועז היה חובש ולמרות שנפצע וקיבל פקודת נסיגה, נשאר עם שני חברים הפצועים ונהרג עימם.

מראשוני עו"ד בחיפה ומשרדו היה בקרבת בתי המשפט, והיה ידוע כעו"ד מוכשר.

בשנותיו האחרונות עבד בתפקיד של יועץ משפטי במחלקת מס הקנייה באגף המכס. על שמו נקרא רחוב בחיפה.

[עריכה] מפעילויותיו הציבוריות

• מראשוני ההגנה בירושלים.
• יושב ראש גדוד מגיני השפה העברית בחיפה.
• בשנות 1925-1935 פקיד בחברת החשמל.
• חבר הנהלת "בנק זרובבל" תל אביב.
• חבר הנהלת הלוואה וחיסכון חיפה.
• מזכיר התאחדות החיילים המשוחררים העברים בצבא הימי.
• ישראל היה ידיד של רמז ויזם את בולי "מועדים לשמחה" היוצאים מאז כל שנה.

[עריכה] תוספות

העברית בגדודים העבריים (מתוך ספרו של ישראל עמיקם)

בעת גיוס המתנדבים לגדוד העברי, הובטחו למתנדבים ששפת הפיקוד תהיה בשפה העברית, ואמנם בתחילה אמנם היה כך.

מאוחר יותר, הוסבר לאנשי הגדוד שמכיוון שהם יחידה בצבא הבריטי הם חייבים לתפקד גם בלשון האנגלית, ומאז החלו לתת פקודות בשתי השפות גם יחד.

כמובן, שמתן פקודות בשתי שפות אחת אחרי השנייה האריך את משך מתן הפקודות וגרם לסרבול; ולכן ניתנה הוראה חדשה: בכל ימות השבוע תינתנה פקודות רק באנגלית ובשבת לשון הפיקוד תהיה רק בעברית.

ביום כיפור תרע"ט ביקר מיג'ור הופקינס במחנה הגדוד העברי, ובתוך אחד האהלים גילה חייל יהודי מעשן סיגריה – בתור עונש על חילול החג הורה לבטל כליל את הפיקוד בלשון העברית.

[עריכה] עיון נוסף

• האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, דוד תדהר.
• ההתקפה על הבית היהודי בתרפ"ט, ישראל עמיקם
• כ"ב אותיות לוחמות לזכותן, ישראל עמיקם, חיפה, ה'תש"ז