ירבוזיים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ציפורנאים |
| משפחה: | ירבוזיים |
| שם מדעי | |
 Amaranthaceae |
|
ירבוזיים (שם מדעי: Amaranthaceae, מנוקד: מִשְׁפַּחַת הַיַּרְבּוּזִיִּים) היא משפחת צמחים בעלי פרחים המונה כ-160 סוגי צמחים ולהם כ-2,400 מינים. מרבית המינים עשבוניים או שיחיים, מיעוטם עצים.
[עריכה] טקסונומיה
במחקרים טקסונומיים של קבוצת APG משנת 1998 (ומאוחר יותר אושרר ב-2003) כוללים הירבוזיים סוגים חדשים, שבעבר סווגו כסלקיים. הבולט שבהם הוא כף האווז. ההבדלים כיום בין סלקיים וירבוזיים לרוב מתבטאים בעלים קרומיים ואבקנים הפרושים טבעתית. לפני המיון של אותם סוגי סלקיים מחדש, היה היקפה של משפחת הירבוזיים קטן בהרבה - 900 מינים בלבד, ו-65 סוגים.
[עריכה] מאפיינים
העלים פשוטים, מסורגים או מנוגדים, שפתם תמימה או לעתים משוננת והם נטולי עלי לוואי. הפרחים נכונים, ערוכים בתפרחות מרוכזות (בתצורות כגון שיבולת ואשבול), בעלי ארבעה עד חמישה עלי כותרת (לרוב מאוחים) ובין אחד לחמישה אבקנים. הפירות הם גרגירים, אגוזים, הלקטים ולעתים רחוקות ענבות.
[עריכה] בישראל
בארץ צומחים בר כשבעה סוגי ירבוזיים: ירבוז, לובד, דיגרה, רב-מוץ, ביצן, מלוח וכף האווז.
