יצחק אדל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק אדל (1 בינואר 1896 - 12 בדצמבר 1973) היה מלחין, מורה ומחנך ישראלי.
אדל נולד בוורשה, פולין. הוא למד בקונסרבטוריון של קייב, אוקראינה ואחר במוסקבה והשלים את לימודיו בשנת 1927 בבית הספר למוזיקה במוסקבה, שבראשו עמד באותן שנים המלחין הפולני קרול שימנובסקי.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
בשנות לימודיו האחרונות עבד אדל כמורה למוזיקה בבית היתומים של המחנך הנודע יאנוש קורצ'אק, והושפע ממנו לא מעט. יש מקום להניח, כי דמותו של קורצ'אק וההשראה שקיבל ממנו הם שהנחו את אדל לכיוון החינוך המוזיקלי.
בוורשה הקים אדל את "החברה למוזיקה יהודית", הראשונה שערכה קונצרטים של מוזיקה יהודית. בשנת 1929 עלה לארץ ישראל ועבד במשך שנים רבות בהוראה בסמינר לוינסקי למורים וגננות בתל אביב ואחר, בשנותיו האחרונות, בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב. רבים מן המוזיקאים הישראלים הם מתלמידיו.
יצחק אדל נפטר בתל אביב בשנת 1973.
[עריכה] כתביו
- יסודות המוזיקה (1953) הוצאת נימן, תל אביב
- השיר הארץ ישראלי (1946) יצא גם בתרגום לאנגלית ביוזמת איגוד המלחינים היהודים בניו יורק
- הייתי מורה לזמרה, זכרונות וחוויות, שאדל לא הספיק לסיים. אחייניתו גילה אוריאל פרסמה לקט מתוכו בשם יצחק אדל - משנתו בחינוך ובמוזיקה, (1980) בין השאר כולל הספר רשימה מלאה של יצירותיו בעריכת וילי אליאס.
[עריכה] יצירתו
[עריכה] מוזיקה ווקאלית
- "לשוננו רינה", שירון הכולל 50 שירים, חלקם משלו וחלקם עיבודים, מסוף המאה ה-19 ועד שנות ה-40' של המאה ה-20.
- "חלמתי" (1931) למילים של שאול טשרניחובסקי
- "תשמחו" (1932) לסופרן ותזמורת, גם הוא למילים של טשרניחובסקי
- "נוצת הזהב", עשרה שירי ילדים לסופרן ופסנתר (1934), ביצוע בכורה: מרים סגל ופאול בן חיים למילים של אנדה עמיר-פינקרפלד. גרסה נוספת לסופרן ותזמורת קטנה מאותה שנה.
- "שיר הרועה", (1938) לסופרן ותזמורת, גם הוא למילים של אנדה עמיר-פינקרפלד
- "שני שירים תנ"כיים" למקהלת נשים וכלי קשת (1938) לפסוקים מספר ישעיהו
- "חמישה שירים לפסנתר וכלי קשת (1940), שלושה מהם לפסוקי תנ"ך, אחד למילים של יהודה לייב גורדון ואחד לשיר של חיים נחמן ביאליק
- "קנטטת אבל לבן" לבריטון, מקהלה ותזמורת (1945), למלים של אלישע רודין. נכתבה לזכר בנו שנפל בפעולה של הפלמ"ח. עיבוד נוסף לבריטון ופסנתר מאותה שנה. ביצוע בכורה: יהושע זוהר עם המקהלה והתזמורת של קול ישראל בניצוח חנן שלזינגר, 1951.
- "שלושה שירים לסופרן ופסנתר" (1948) למילים של יהודה קרני ומרים ילן שטקליס. השירים הושמעו בעיבוד לתזמורת בביצוע יוספה שוקן ותזמורת קול ישראל בניצוח איתן לוסטיג (1950)
- "למתנדבים בעם", קנטטה על פי שיר של ביאליק לטנור, מקהלה ותזמורת (1957) ביצוע בכורהL לייב גלאנץ, מקהלת קול ציון לגולה ותזמורת קול ישראל בניצוח איתן לוסטיג, 1959, הוקדשה לדוד בן-גוריון
- "שלושה שירי אהבה סיניים" לסופרן ופסנתר (1959), לשירים סיניים עתיקים בנוסח עברי של אהרון שבתאי. ביצוע בכורה: רחל אדונאילו וחרות ישראלי, 1960
- "אהבת עולם" למילים מתפילת ערבית, לחזן, מקהלה ועוגב (1963), ביצוע בכורה: ניו יורק, 1963, נכתב בשביל החזן מייזלס.
- "אל הציפור" לבריטון ופסנתר (1967), ביצוע בכורה: יהושע זוהר, 1969. השיר הוקדש לגילה אוריאל
- "דרכו האחרונה" לקול ופסנתר, למילים של אנדה עמיר-פינקרפלד, לזכרם של יאנוש קורצ'אק וחניכיו, (1972). הייתה זו יצירתו האחרונה של יצחק אדל.
[עריכה] מוזיקה תזמורתית
- "הורה" (1943) ביצוע בכורה: תזמורת קול ישראל בניצוח היינץ פרוידנטל, 1948.
- "קפריצ'ו" בצורת רונדו. חובר תחילה לפסנתר (1946), ביצוע בכורה: עליזה שמוקלר-הס, 1946
הגרסה התזמורתית מ-1948 זהה פרט לכמה שינויים שהכניס המלחין לקראת הסוף. ביצוע ראשון על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח ברנרדינו מולינרי, 1948
- "אנדנטה לכלי קשת" (1948), תזמורת קול ישראל בניצוח קראל שלמון
- "ריקוד ישראלי לתזמורת סימפונית" (1951) התזמורת הפילהרמונית. היצירה חוברה קודם לפסנתר (1950), ביצוע בכורה: אליהו רודיאקוב
- "דיוורטימנטו" לכלי קשת (1958) חובר במקור לחמישיית כלי נשיפה.
- "סינפונייטה רוסטיקאנה" לתזמורת סימפונית (1969) ביצוע בכורה: תזמורת קול ישראל בניצוח מנדי רודן, 1970. הנושאים של שלושת פרקי הסינפוניה נלקחו משיר עממי של מתתיהו שלם.
[עריכה] מוזיקה קאמרית
- "סונאטינה" לאבוב ופסנתר (1943) ביצוע בכורה: הוגו באייר ופרנק פלג, 1945. ליצירה שלושה פרקים והיא בין יצירותיו המושמעות ביותר של אדל.
- "סוויטה לזכר קדושי פולין" לפסנתר, אבוב, קלרנית ובסון (1947) ביצוע בכורה: פאול בו חיים, אליהו טורנר, יונה אטלינגר ומרדכי רכטמן, 1948, נכתבה בהזמנת יהויכין סטוצ'בסקי. נוסח לשלישיית פסנתר (1947) בוצע בנגינת חרות ישראלי, אלכסנדר טל ויעקב מנזה
- "קפריצ'ו זעיר לכינור סולו" (1950) ביצוע בכורה: צבי רוזן 1950. עיבודים של אדל מאותה שנה לכינור ופסנתר ולצ'לו ופסנתר.
- רביעיית מיתרים, הראשונה או "המיקסולידית", בשני פרקים (1957) ביצוע בכורה: נגני התזמורת הפילהרמונית, 1958
- רביעיית מיתרים שנייה, בשלושה פרקים, מכילה סולו לסופרן, למילים מתוך ספר תהילים (1965). ביצוע בכורה: הרביעייה הישראלית עם ליליה שני (1967)
- "קאפריצ'ו", היצירה החשובה ביותר של אדל לפסנתר.
- "טריפטיק", יצירתו האחרונה לפסנתר (1963) ביצוע בכורה: חרות ישראלי, 1967.
[עריכה] פרסים ואתות כבוד
- פרס ראשון בתחרות השיר הישראלי היפה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים לשנת 1938 על "שיר הרועה"
- פרס "דיפלומה די מריטו" בתחרות בינלאומית באיטליה לשנת 1952 על "קאפריצ'ו" לתזמורת
- פרס אנגל לשנת 1956 על "קנטטת-אבל לבן"
- פרס קול ישראל לחגיגות העשור של מדינת ישראל (1958) על רביעיית המיתרים הראשונה
- פרס מילוא לשנת 1969 על מכלול יצירתו כמלחין וכמחנך.
