יעקב קליבנוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב קליבנוב (20 בדצמבר 1887 - 4 בנובמבר 1966), איש ציבור ועורך דין ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם הציונים הכלליים.
יעקב קליבנוב נולד בשנת 1887 בחולופיץ שבבלארוס. בילדותו למד בחדר ולאחר סיום לימודיו התיכוניים הוסמך למשפטים באוניברסיטת פטרבורג (1912). החל בשנת 1905 היה פעיל בתנועה הציונית, תחילה כפעיל אגודת הנוער הציוני "התחייה" (1905 - 1910) וחבר אגודת "חובבי שפת העבר", ולאחר מכן כמזכיר ההסתדרות הציונית ברוסיה. מטעם ההסתדרות הציונית שימש כציר לקונגרס הציוני, משנת 1913 ואילך. בשנים 1907 - 1920 שימש קליבנוב גם כעורך העיתון היהודי "ראזסווט" בשפה הרוסית.
בשנת 1921 עלה קליבנוב לארץ ישראל. לצד עבודתו בעריכת דין החל ליטול חלק בפעילות ציבורית, נמנה בין מייסדי קרית מוצקין ונבחר לוועד הקהילה בחיפה. עם קום המדינה נבחר מטעם הציונים הכלליים לכהן בכנסת הראשונה והשנייה. לכנסת השלישית הושבע בשנת 1957 במקומו של חיים אריאב. בכל תקופת כהונתו היה חבר ועדת חוקה, חוק ומשפט.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יעקב קליבנוב באתר הכנסת
