יעקב עטלינגר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יעקב עטלינגר | |
|---|---|
| תאריך לידה | 1798 |
| תאריך פטירה | 1871 |
| השתייכות | יהדות אורתודוקסית בגרמניה. |
| רבותיו | הרבנים אברהם בינג, אשר וולרשטיין ווולף המבורגר |
| תלמידיו | הרש"ר הירש |
| חיבוריו | ביכורי יעקב – על הלכות סוכה, 1836; ערוך לנר – פירושים על התלמוד, 1850-1873; שו"ת בנין ציון , 1868; שו"ת בנין ציון החדשות, 1873; מנחת עני – דרשות, 1874 |
יעקב עטלינגר (1798-1871) רב, סופר, פובלציסט וממנהיגי היהדות האורתודוקסית בגרמניה.
תוכן עניינים |
[עריכה] נעוריו
יעקב עטלינגר נולד בקארלסרוהה לאהרון שהיה רב בית כנסת ומורהו הראשון. המשך לימודיו היה אצל שלושה רבנים בולטים: אברהם בינג, אשר וולרשטיין ווולף המבורגר. תוך כדי לימודיו אצל אברהם בינג בוורצבורג, הוא גם למד באוניברסיטה של העיר, אך נאלץ לפרוש מהלימודים בעקבות גל של אנטישמיות. בכך הוא היה מראשוני הרבנים הגרמנים עם רקע אקדמי.
[עריכה] רבנות
בשנת 1826 הוא התמנה לרבה של מחוז לאדנברג ואינגולשטאדט והתיישב במנהיים. הוא הקים שם ישיבה שהכשירה תלמידים לרבנות, ביניהם הרש"ר הירש ויעקב רוזנברג. בשנת 1836 הוא מונה לרבה הראשי של העיר אלטונה, תפקיד שנשא עד סוף ימיו. גם שם הוא הקים ישיבה ומבין תלמידיו באלטונה היה עזריאל הילדסהיימר.
| תקופת חייו של יעקב עטלינגר על ציר הזמן |
|---|
 |
[עריכה] פועלו
בשנת 1844 התקיים בבראונשווייג כנס של רבנים רפורמים. יעקב עטלינגר שראה בכך איום על עתיד היהדות, הוביל מחאה של מאה וששה עשר רבנים נגד הרפורמה. מעבר לכך הוא החל בכתיבה להסברת עמדת היהדות האורתודוקסית. הפרסומים היו החוברת "שלומי אמוני ישראל" וכתב העת בגרמנית, "שומר ציון הנאמן" (Der Treue Zions Waechter) שכלל מוסף בעברית. בכתב עת זה ראו אור מעל מאתיים גליונות במשך כעשר שנים. פעל לטובת היישוב היהודי המתחדש בארץ וכהוקרה על כך קיבל את תואר הכבוד "נשיא ארץ ישראל" מהרבנים הספרדיים והאשכנזים בירושלים. כאב בית דין הייתה לו הכרה לשיפוט בעניינים אזרחיים על ידי השלטונות הדניים אשר אלטונה הייתה שייכת להם. סמכות זו בוטלה בניגוד לרצונו בשנת 1863. ענותנותו משתקפת בצוואתו שבה ציווה שאחרי פטירתו הוא לא יקרא צדיק ושעל קיברו יחרטו רק שמות ספריו והשנים שבהם כיהן באלטונה, שם נקבר. ארבעה מחתניו התמנו לרבנים ידועי שם.והם הרב דר. ישראל מאיר פריימן, הרב משה ליב במברגר, הרב דר. יוסף איזקסון והרב דר. מרכוס הורוויץ רבה של פרנקפורט.
[עריכה] ספריו
רוב ספריו הוצאו לאור באלטונה.
- ביכורי יעקב – על הלכות סוכה, 1836
- ערוך לנר – פירושים על התלמוד, 1850-1873
- שו"ת בנין ציון , 1868
- שו"ת בנין ציון החדשות, 1873
- שו"ת בנין ציון השלם ג' חלקים [ירושלים 1989, ועם הוספות שם 2002]
- מנחת עני – דרשות על התורה, 1874
- מנחת עני על הגדה של פסח, ירושלים 1974
- שומר ציון הנאמן [צילום: גראסמאן, ניו יורק 1963]
[עריכה] קישורים חיצוניים
הרב יעקב עטלינגר באתר "MyTzadik"
