יורם שקולניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יורם שקולניק (נולד ב-1969), רוצחו של מחבל כפות בשנת 1993.

יורם שקולניק היה תושב הר חברון, נשוי ואב לשלושה ילדים, שעבד כנהג הסעות תלמידים. ב-23 במרץ 1993 נלכד בסוסיא מוסא אבו סבחה מהכפר יאטה, מחבל פלסטיני שניסה לבצע פיגוע בילדי ביה"ס בסוסיא. לאחר שנתפס אבו סבחה, עוד הספיק לדקור את אחד מתושבי המקום ולכן נכבל. יורם שקולניק, ששמע על האירוע במכשיר הקשר שברכבו, מיהר להגיע למקום וירה במחבל למוות 9 כדורים, למרות שכבר היה כבול באותה שעה. במשפט טען שקולניק שהוא חשב שבידי המחבל היה רימון יד ועל כן ירה בו, אולם טענתו לא נתקבלה והוא הורשע ברצח ונידון למאסר עולם בשנת 1994. ערעורו נדחה ב-1997.

נודע בכלא בשל עתירות רבות שהגיש בנוגע לתנאי מאסרו. בערב ראש השנה 1997, נקצב עונשו ל-15 שנה על ידי נשיא המדינה עזר ויצמן, כמעין איזון לשחרור מחבלים. בפברואר 1999 נקצב עונשו שוב ל-11 שנים ו-3 חודשים. במרץ 2000 אישרה לו ועדת השחרורים ניכוי שליש אך שחרורו בוטל על ידי בג"ץ. בסוף אותה שנה שוב אישרה לו ועדת השחרורים שחרור מוקדם. שוב הוגשה עתירה לבג"ץ, אך הפעם אושר השחרור. לאחר 7 שנים בכלא, ב-18 בפברואר 2001, שוחרר שקולניק בתנאים מגבילים שמונעים ממנו לגור בשטחים עד תום תקופת המאסר שנקצבה לו.

שקולניק הפך לגיבור בחוגי הימין הקיצוני הישראלי ורבים בימין ראו בהרשעתו ברצח ובעונש הכבד של מאסר עולם שהושת עליו עוול, במיוחד בהשוואה לאנשי השב"כ אשר זכו לחנינה על מעשה דומה בפרשת קו 300 ולעומת אנשים אחרים אשר ביצעו רצח מתוך סערת נפשות וקיבלו עונש קל בהרבה. גם מניעת שחרורו המוקדם לאחר ניכוי שליש ממאסרו עורר זעם בימין. מניעת השחרור נתפס כנסיון של השופטים לעקוף את קיצוב העונש שנעשה על ידי נשיא המדינה.