יהושע אלוף
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהושע אלוף (וולפיאנסקי) (ג' באדר ב' תר"ס, 4 במרץ 1900 - 1980), ממייסדי העיסוק בספורט בארץ ישראל ומנהיגי ארגון "מכבי" ותחרויות המכביה. חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בתרבות הגוף לשנת תשל"ד.
אלוף נולד בשם יהושע וולפיאנסקי בסלונים שבפולין. בילדותו למד ב"חדר מתוקן" ובשנת 1912 נשלח על ידי הוריו לארץ ישראל והחל ללמוד בגימנסיה הרצליה. בשנת 1914 חזר לביקור אצל הוריו ונותר באירופה ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה. את לימודיו הוא המשיך בבית הספר הריאלי בוורשה. בתקופה זו החל אלוף לעסוק בפעילות ציונית ובספורט ולשלב ביניהן, בהיותו חבר האגודה הציונית "שארית יעקב" וחבר אגודת הספורט מכבי. בשנת 1920 שב לישראל והשתקע בה. בשנת 1924 נישא להינדה לבית נאמן, בתו של אבא נאמן.
בהגיעו חזרה לישראל עבד אלוף כפועל בניין. באותה תקופה הצטרף גם לארגון ההגנה, מטעמו סיים בשנת 1921 קורס מדריכים והחזיק במהלך השנים בתפקידים מרכזיים: חבר מפקדת ההגנה בירושלים (1933 - 1939), קצין קשר בין הסוכנות היהודית לבין שלטונות המנדט הבריטי (בתקופת מאורעות תרצ"ו) ואחראי חיל הנוטרים במחוז ירושלים.
כעבור שנתיים מעלייתו המחודשת החלה פעילותו להתמקד בפיתוח הספורט. במשך 15 שנים עבד אלוף כמורה לחינוך גופני בגימנסיה הרצליה ובבית המדרש למורים על שם דוד ילין בירושלים. בשנת 1925 הוא נשלח להשתלמות מקצועית בדנמרק ובשובו מונה לשמש כמעמל הראשי של מכבי תל אביב ולאחר מכן במכבי ירושלים. אלוף נבחר לחבר ההנהגה הארצית של מכבי והופקד על ארגון תחרויות המכביה הראשונות בארץ (בשנים 1932, 1935, 1950 ו-1953). מטעם מכבי ארץ ישראל הוא נשלח בשנים אלו כמשקיף לאולימפיאדה בפריז (1924) ואולימפיאדת לונדון (1948) והיה נציגו הרשמי של היישוב היהודי באירועי ספורט ונוער בינלאומיים, בהם כינוס הנוער הדמוקרטי בפראג (1947). משנת 1938 היה אלוף מפקח (יותר מאוחר נקרא מפקח ראשי) על החינוך הגופני בבתי הספר. במקביל לעיסוקיו אלו הוא נמנה בין מייסדי התאחדות הספורט, הוועד האולימפי בישראל וארגון מורי החינוך הגופני. כמו כן הוא נמנה בין חברי הוועדה למונחי החינוך הגופני של האקדמיה ללשון העברית.
פעילותו כמפקח ראשי על החינוך הגופני נמשכה משנת 1938, מטעם הוועד הלאומי, ועד לשנת 1954, במסגרת משרד החינוך והתרבות. לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראש המחלקה להכשרה גופנית של המשרד.
אלוף זכה על פועלו בהוקרה ונבחר לחבר כבוד של מכבי תל אביב, חבר חבר הנאמנים של מכון וינגייט, חתן פרס דב הוז לספורט מטעם עיריית תל אביב (עבור ספרו "מונחי ההתעמלות") וחתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בתרבות הגוף.
[עריכה] פרסומיו
- מונחי ההתעמלות, 1940 (מהדורה שנייה, 1951).
- משחקי תנועה, 1941.
- תורת החינוך הגופני, 1941.
- התעמלות בספסל ובארגז, 1943.
- המכניקה של גוף האדם, 1945 (מהדורה שנייה, 1952).