טפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טפר הוא תוספת קרנית מעוקלת וחדה בקצה האצבעות של מרבית היונקים, עופות וזוחלים.

איבר בעל מבנה דומה נמצא ברגליהם של פרוקי רגליים ומשמש לאחיזה במשטחים, אולם הוא אינו מורכב מחומר קרני. הטפר מורכב מחלבון נוקשה וסיבי הנקרא קרטין, הטפרים משמשים לאחיזה וללכידת טרף על ידי טורפים, אך גם לטיפוס, לחפירה ולשאר פעילויות אצל מינים אלו ואחרים.

תוספת קרנית המופיעה בקצות האצבעות, אך שטוחה במראה, קרויה ציפורן. מבנה אנטומי זה קיים למשל באדם.

הקרטין בטפרים מורכב משתי שכבות: א. unguis השכבה החיצונית הנוקשה. סיבי הקרטין בה אנכים לכיוון הגדילה ובזווית נטויה. ב. subunguis, השכבה התחתונה. רכה וגמישה. סיבי הקרטין בה מקבילים לכיוון הגדילה.
הטפר מתפתח כלפי חוץ מתוך מבנה המשתית (metrix) הנמצא בבסיס השכבה החיצונית, השכבה התחתונה מתקשה עם הגדילה. השכבה החיצונית מתפשטת מהר יותר מהשכבה הפנימית על מנת ליצור שוליים מעוקלים וצרים, שחיקתם של השוליים מהירה יותר משחיקת השכבה הפנימית וכך נוצר חוד הטפר.

[עריכה] פרוקי רגליים

אצל פרוקי הרגליים הטפר נקרא צבת (או צבתות ברבים).