טוני מוריסון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טוני מוריסון (Toni Morrison) (נולדה ב-18 בפברואר 1931), סופרת אפרו-אמריקאית, זכתה בפרס פוליצר בשנת 1988, ובפרס נובל לספרות לשנת 1993.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
טוני מוריסון נולדה ב-1931 בעיירה לוריין (Lorain) במדינת אוהיו בארצות הברית תחת השם Chloe Ardelia, בת שנייה מתוך ארבעה ילדים למשפחת פועלים שחורה. קיבלה תואר B.A מאוניברסיטת הווארד בשנת 1953 ותואר M.A מאוניברסיטת קורנל בשנת 1955. בשנת 1958 נישאה להרולד מוריסון, ממנו התגרשה לאחר מספר שנים. בשנת 1965 עברה לגור בניו יורק, שם עבדה כעורכת בבית הוצאה המפורסם "ראנדום האוס" (Random House) במשך כ-20 שנה.
לימדה באוניברסיטאות ייל, הווארד וטקסס. בשנת 1989 קיבלה משרת פרופסור באוניברסיטת פרינסטון. בשנת 1994 ייסדה את הסטודיו "Atelier" לסופרים ואומנים במסגרת אוניברסיטת פרינסטון.
[עריכה] קריירה ספרותית
ספריה של מוריסון עוסקים רבות בחברה האפרו-אמריקאית בארצות הברית, באנשים שחוו השפלה ודיכוי על ידי החברה הגזענית ובתוך המשפחה.
את ספרה הראשון "The Bluest Eye" (העין הכחולה ביותר) פרסמה בשנת 1970. זהו סיפורה של נערה שחייה נהרסו בגלל החברה הגזענית והאלימה שבה היא חיה.
את הספר "שיר השירים" ("Song of Solomon") פרסמה בשנת 1977. ספר זה זיכה אותה בפרס הספר הלאומי (National Book Award) והעמיד אותה בשורה הראשונה של הסופרים בארצות הברית. זהו סיפורו של איש המעמד הבינוני המשיג הכרה עצמית תוך גילוי שורשיו: אפרו-אמריקאי כפרי.
הספר "חמדת" ("Beloved”) שהתפרסם בשנת 1987, זיכה אותה בפרס פוליצר היוקרתי שנה לאחר מכן. הספר דן בצורה נוקבת באהבת אם, רצח ודיכוי בתקופת עבדות השחורים בארצות הברית.
בשנת 1992 פרסמה את הספר "ג'אז" ("Jazz") המספר על אהבה ורצח ברובע הארלם בשנות השלושים של המאה ה-20.
בנוסף כתבה ספרי ילדים (עם בנה סלייד), מחזה בשם "Dreaming Emmett" שהוצג בשנת 1986, מחרוזת השירים "Honey and Me" שפורסמה ב-1992 וגם אופרה בשם "Margaret Garner" בשנת 2003.
[עריכה] ספריה בעברית
- אהבה, תרגמה אלינוער ברגר, הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 2004.
- גן עדן , תרגמה עדה פלדור, הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 1998.
- משחקים באפלה, לובן-עור והדמיון הספרותי, תרגם עמנואל לוטם, הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 1997.
- העין הכי כחולה, תרגמה טל ניצן-קרן, הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, תל אביב, 1996.
- ג’אז , תרגמה ניצה בן-ארי, הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 1995.
- חמדת, תרגמה ניצה בן-ארי, הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 1994.
- תינוק של זפת, תרגם עמוס פארן, זמורה ביתן, 1987.
- סולה , תרגמה איילה רהב, כנרת, רמת גן, 1986.
- שיר השירים אשר לסולומון , תרגם אהרן אמיר, עם עובד, תל אביב, 1978.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- טוני מוריסון באתר פרס נובל לספרות מכיל ביוגרפיה, והנאום שנשאה בקבלת הפרס.
| הקודם: דרק וואלקוט |
פרס נובל לספרות 1993 |
הבא: קנזאבורו אואה |
