חצי האי יוקטן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חצי האי יוקטן (Yucatán או Yucatan בלועזית) נמצא בין הים הקריבי למפרץ מקסיקו. חצי האי נמצא ממזרח למצר טהואנטפק (Tehuantepec) — מצר יבשה המחבר את צפון אמריקה אל מרכז אמריקה.
בחצי האי נמצאות המדינות המקסיקאניות יוקטן, קאמפצ'ה, קינטנה רו, חלקה הצפוני של בליז ואל פטן, המחוז הצפוני של גואטמלה.
תוכן עניינים |
[עריכה] גאולוגיה
חצי האי הוא מבנה קארסטי ברובו, מורכב בעיקר מאבן גיר. שקעים באדמה נפוצים בכל אזור השפלה הצפונית באי. שקעים אלה שימשו בעבר כמקור המים העיקרי לבני המאיה ועד היום נעשה בהם שימוש. קיימת תאוריה בקרב פליאונטולוגים (חוקרי מאובנים) הגורסת כי הדינוזאורים נכחדו כתוצאה מפגיעת מטאור בכדור הארץ, ההערכה היא שהמטאור פגע בחצי האי יוקטן, כאשר מוקד הפגיעה היה בחוף הצפוני של חצי האי, במכתש בקוטר 180 ק"מ, הנקרא מכתש צ'יקסולוב (Chicxulub), על שם העיירה סמוכה בעלת שם זהה.
באזור הגבולות בין צפון גואטמלה (אל פטן), מקסיקו (קאמפצ'ה, קינטנה רו), ומערב בליז נמצא אזור יער גשם טרופי הרציף הגדול ביותר במרכז אמריקה, אך כריתת יערות מסכנת את עתידו של היער.
[עריכה] מקור השם
אגדה פופולרית מספרת על כך שכאשר שאלו יורדי הים הספרדים שהגיעו לאי את הילידים בני המאיה מה שם המקום, ענו אלה בשפתם "אינני מבין אותך" או "באיזה שפה מוזרה הם מדברים" ומכאן השם "יוקטן". עם זאת הדעות עדיין חלוקות מה מקורו האמיתי של השם.
[עריכה] אוכלוסייה
בחצי האי נמצאים חלק מאתרים היותר מפורסמים של תרבות המאיה, ביניהם מוכרים יותר טיקאל, אושמאל, טולום וצ'יצ'ן איצה. בני המאיה ומסטיסים מהווים חלק נכבד מהאוכלוסייה המקומית ושפות המאיה השונות עדיין מדוברות בפי רבים באזור.
מאז תחילת העידן המודרני, שימש האי להפקת שרף לייצור גומי לעיסה, כריתת בולי עץ, אגבה ייצור חבלים וגידול בקר. מאז שנות ה-70, כאשר תחליפים סינתטים הפכו רבים מהגידולים המסורתיים לפחות משתלמים, עברה כלכלת האי לתיירות, במיוחד מדינת קינטנה רו המקסיקנית. קנקון (Cancún) הנמצאת בצפון-מזרח האי התפתחה מעיירת דיגים קטנה לעיר תוססת.
[עריכה] מזג אוויר
כמו רוב הקריבים, חצי האי יוקטן שוכן בחגורת ההוריקנים האטלנטית. בשנת 2005 נפגע האי קשות על ידי שתי סופות חזקות במיוחד, הוריקן וילמה והוריקן אמילי.
