חסידות לעלוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
חסידות לעלוב היא חסידות שנמנים עליה נכון להיום מאות של חסידים, ומכהנים בה מספר אדמו"רים. מוצא החסידות בעיירה ללוב (או לילב, (Lelów), והאדמו"ר השני עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרי"א, והתגורר בירושלים. מאז נשאה החסידות אופי ירושלמי, ואנשיה נמנו על אנשי היישוב הישן.
תוכן עניינים |
[עריכה] רבי דוד מלעלוב
מייסד השושלת היה רבי דוד בן רבי שלמה צבי. נולד בשנת ה'תק"ו ונפטר בז' שבט ה'תקע"ד (1746-1814). רבי דוד היה תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק ושל החוזה מלובלין, וחברו הקרוב ומחותנו של "היהודי הקדוש" מפשיסחא.
רבי דוד היה מתבודד ומבלה הרבה בחיק הטבע בשדות ויערות, ונחשב לדמות מאוד עממית. וההדגשה בתורתו הייתה בריבוי 'אהבת ישראל', ונהג לקרב את המון העם, ואפילו את העבריינים שביניהם. אגדות וסיפורים רבים נקשרו בשמו בהקשר זה. לאחר נישואיו החזיק בבעלותו חנות קטנה, והיה מוכר בה רק לפי צורך פרנסתו באותו יום, מחשש שמא יקנו רק אצלו ויקפח בכך את פרנסתם של אחרים. כן נודע בחמלתו לבעלי חיים, ומסופר שבעת היריד היה הולך להשקות את הסוסים הצמאים שבעליהם היו עסוקים בשוק.
רבי דוד נודע כענוותן, והסתיר את למדנותו. אף על פי שרוב ימיו היה יושב ועוסק בתורה לא היה פוסק הלכות, ורק במקרים נדירים נחשפה גאונותו.
אחד מתלמידיו הידועים היה הד"ר רבי חיים דוד ברנד שרבי דוד החזירו בתשובה, ולימים הפך לאדמו"ר ומוכר כרבי חיים דוד מפיעטרקוב בן רבי ישכר דוב.
השאיר אחריו את בניו רבי משה, רבי נחמיה ורבי אביגדור. הנרמזים בראשי תיבות "אמן".
דברי תורה מועטים משלו מפוזרים על פני כמה ספרים. הסיפורים והאגדות עליו כונסו בספר "מגדל דוד" (פיוטרקוב תר"צ). וכן בספרים "ליקוטי דברי דוד" "קודש הילולים" ו"פרי קודש הילולים" ותולדותיה בספר "תפארת בית דוד"
[עריכה] רבי משה מלעלוב
בנו רבי משה, שהיה חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחה בנישואיו השניים, מילא את מקום אביו באדמ"ורות. לעת זקנתו, בשנת ה'תרי"א, עלה לארץ ישראל יחד עם בניו ונכדיו, נפטר בירושלים, ונקבר בהר הזיתים בחלקת קברי הנביאים. שנים לאחר מכן, תחת ההשלטון הירדני, נחפרה חלקת קברים זו והושחתה.
[עריכה] רבי אלעזר מנדל
אחרי רבי משה המשיך באדמו"רות בנו, רבי אלעזר מנחם מנדל שהיה לאדמו"ר הראשון שהתחיל את כהונתו בירושלים. הוא קבע את הלבוש הירושלמי, הנקרא ביידיש "געלע קאפטן". כן תיקן את תליית הנרות בבית הכנסת ("הענג לייכטער"). רבינו נפטר במוצאי שבת קודש בסעודת מלוה מלכא פורים המשולש בירושלים ט"ז אדר ב' ה'תרמ"ג,
[עריכה] רבי דוד צבי שלמה
אחרי רבי אלעזר מנחם מנדל המשיך באדמו"רות בנו, רבי דוד צבי שלמה שכונה בירושלים 'ר' דוודל'. מלבד כהונתו כאדמו"ר הרבה אף לעסוק בפעילות ציבורית, וכהן כראש 'הקדש וורשא', ובנה את שכונת בתי וורשא בירושלים, הנקראת עד היום גם בשם "הקדש בידרמן". תיקן ויצר את נוסח התפילה בחסידות לעלוב, ונודע כבקיא בתורת הקבלה. גם קהילת ספרדים בקשו להכתירו כחכם באשי, אך הוא לא הסכים. הקים את בית הכנסת של חסידות קרלין בירושלים. רבינו נסתלק לשמי מרום ה' אלול ה'תרע"ח
[עריכה] רבי שמעון נתן נטע
אחרי רבי דוד צבי שלמה, המשיך לתקופה קצרה מאוד בנו, רבי שמעון נתן נטע, שנחשב גם לחסיד המקושר לחסידות קרלין. הוא כיהן כאדמו"ר לזמן קצר. נפטר ביום צום גדליה ג' תשרי ה'תר"צ, לממלא מקומו נתמנה בנו רבי משה מרדכי.
[עריכה] רבי משה מרדכי
רוב חסידי לעלוב, הכתירו את בנו של רבי שמעון, רבי משה מרדכי כאדמו"ר. התפרסם כצדיק בעל השפעה, ורבים האמינו בברכותיו וסגולותיו, נהג לטבול הרבה במקוואות. קשר עמוק היה בינו לבין הבאבא סאלי.
לעת זקנותו הפך להיות גם לאדמ"ורם של פלג זקני חסידי קרלין, והפלג של צעירי חסידי קרלין לחמו בו בדרכים שונות, ואף בפרסום מאמרים בעיתונים ובפשקווילים פנים קהילתיים נגדו.
רבי משה מרדכי נפטר בכ"ד בטבת ה'תשמ"ז.
[עריכה] בנו רבי שמעון נתן נטע
בנו השני של רבי משה מרדכי רבי שמעון נתן נטע מכהן כאדמו"ר מלעלוב, ולמשך תקופה קצרה, לאחר פטירת אביו, אף כיהן כאדמו"רם של פלג חסידי קרלין הזקנים.
