חסידות באבוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חסידות באבוב (נהגה: בּוֹבּוֹב) היא אחת מהחצרות החסידיות הגדולות. החסידות נוסדה על ידי הרב שלמה הלברשטאם (1905-1847), שהיה האדמו"ר הראשון של החסידות. רבי שלמה היה נכדו של רבי חיים הלברשטאם (1876-1793) מייסד חסידות צאנז, ומשום כך ביסודות חסידות זו ניכרת ההשפעה של משנת חסידות צאנז.

החסידות מונה היום אלפי בתי אב בעולם. מעוז החסידות נמצא בבורו פארק שבניו יורק שם מתגוררים שני הטוענים לתואר האדמו"ר. כן קיימים מרכזי חסידות בערים נוספות בארצות הברית, ובאירופה. בארץ ישראל יש לחסידות קרייה גדולה בבת ים, ומרכזים בבני ברק, באשדוד ובירושלים.

עם פטירת האדמו"ר האחרון רבי נפתלי צבי הלברשטאם (2005-1930) התפלגה החסידות. חלק מההחסידים קיבלו עליהם כאדמו"ר את בנו הצעיר של רבי שלמה השני, רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם. חלק אחר הכתיר כאדמו"ר את רבי מרדכי דוד אונגר חתנו של רבי נפתלי צבי.

[עריכה] אדמור"י באבוב

[עריכה] רבי שלמה הלברשטאם (הראשון) מבאבוב

ערך מורחב – שלמה הלברשטאם (הראשון)

האדמו"ר הראשון מבאבוב היה רבי שלמה (1847-1905), בנו של רבי מאיר נתן הלברשטאם בן רבי חיים הלברשטאם מצאנז.

רבי שלמה נולד בשנת תר"ז. בשנת תרט"ו התייתם מאביו, ועבר לגור אצל סבו רבי אליעזר מדז'יקוב (בנו של רבי נפתלי מרופשיץ). בשנת תרכ"א (1861) נשא לאשה את בתו של רבי יהושע מקמינקא. בשנת תרכ"ה (1865) נתמנה כרב בעיירה ביקאובסק, וכיהן בה כעשר שנים. לאחר מכן עבר לכהן כרב בעיירה אושפיצין (כינויה היהודי של אושוויינצ'ים) ובוישניצא. בשנת תרנ"ב (1892) נתמנה כרב לקהילת באבוב שבגליציה, שם כיהן עד יום מותו.

רבי בן ציון הלברשטאם

רבי שלמה הלברשטאם (השני) מבאבוב

רבי נפתלי צבי הלברשטאם מבאבוב

רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם מבאבוב

רבי מרדכי דוד אונגר מבאבוב

רבי שלמה ייסד את ישיבת באבוב, שבהנהגת בנו רבי בן ציון הלברשטאם הפכה לרשת ישיבות בת כ-40 ישיבות ברחבי גליציה. מעט מתורותיו אשר שרדו את השריפה הגדולה בוישניצא, הודפסו בקובץ 'עטרת שלמה'. רבי שלמה נפטר בא' בתמוז תרס"ה.

[עריכה] רבי בן ציון הלברשטאם

ערך מורחב – בן ציון הלברשטאם

האדמו"ר השני היה רבי בן-ציון הלברשטאם (1874-1941) בעל "קדושת ציון". הוא נולד בעיר ביקאובסק שבגליציה, ולמד תורה מפי אביו האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם בישיבת וישניצא. בשנת 1892 עברה המשפחה לבאבוב, בשל מחלת האב. העיירה באבוב נחשבה למקום שקט יותר ובריא יותר עבור האב. כאשר מחלתו של אביו החריפה קיבל רבי בן ציון על עצמו את הרבנות ולאחר פטירת אביו הכתירו החסידים אותו לאדמו"ר. במלחמת העולם הראשונה נמלט לאוסטריה, ושב לפולין לאחר המלחמה. הקים מחדש את ישיבתו בבאבוב, וקרא לה "עץ חיים". בתקופה שבין מלחמות העולם פרחה הישיבה, וקמו לה עשרות סניפים בעיירות פולין וגליציה. בשנת 1941 נאסר על ידי הנאצים בלבוב ונרצח שם בא' באב תש"א.

[עריכה] רבי שלמה הלברשטאם השני

ערך מורחב – שלמה הלברשטאם (השני)

האדמו"ר השלישי היה בנו של רבי בן ציון, רבי שלמה הלברשטאם (1907-2000). רבי שלמה ניצל מהשואה, ושיקם את הריסות חסידות באבוב לאחר השואה. הוא הפך את החסידות לאימפריה בעלת מוסדות קהילתיים, שלה ריכוזים בכל רחבי העולם. נודע במיוחד כאיש של שלום, והתרחק מכל ריב ומדון.

רבי שלמה עקר אחרי השואה לארצות הברית, שם התגורר בשכונת קראון הייטס. את בנו נפתלי צבי הלברשטאם שלח ללמוד בארץ ישראל, כדי שיוכל להתפנות לגמרי לשיקום ביתו החרב ומוסדות קהילתו. הקים את מוסדות באבוב בארצות הברית: מתיבתא כרם שלמה, ישיבת בני ציון, בית ספר לבנות בנות ציון, קעמפ שלוה, מוסדות צדקה וחסד, ועוד. בארץ ישראל הקים את קריית חסידי באבוב שבבת ים, בה ישיבת באבוב המרכזית, תלמוד תורה ובית ספר לבנות. בשנת 1946 נישא בשנית ומנישואים אלו נולדו בנו הצעיר רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם וחמש בנות. רבי שלמה נפטר בא' באב תש"ס.

דברי תורתו הרבים אותם אמר בשיעוריו ובטישים שערך, לוקטו בספר "כרם שלמה".

[עריכה] רבי נפתלי צבי הלברשטאם

ערך מורחב – נפתלי צבי הלברשטאם

האדמו"ר הרביעי היה בנו של רבי שלמה, רבי נפתלי צבי הלברשטאם (1930-2005).

רבי נפתלי צבי עמד לימין אביו במהלך כל השנים בבנית החסידות, והקמת מוסדות באבוב. הוא נודע בין ההמון כאיש רם וגדול בתורה ובחסידות, ענוותן ומופלא במידות בין אדם לחבירו.

לאחר פטירת אביו רבי שלמה, הוכתר לאדמו"ר מבאבוב, ואחיו רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם הוכרז כ"הרב הצעיר מבאבוב". הוא נפטר ארבע וחצי שנים לאחר פטירת אביו, בי"ב באדר ב' תשס"ה.

לרבי נפתלי צבי לא היו בנים. שתי בנותיו נשואות לרבי מרדכי דוד אונגר ולרב יהושע רובין.

[עריכה] האדמו"רים כיום

לאחר פטירת רבי נפתלי צבי התפלגה חסידות באבוב. חלק מהחסידים הכתירו את חתנו, רבי מרדכי דוד אונגר, בנו של האדמו"ר מדומברובה ודור חמישי לרבי חיים הלברשטאם מצאנז, לאדמו"ר מבאבוב. חלק אחר של החסידים בחרו באחיו של רבי נפתלי צבי, רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם לאדמו"ר מבאבוב. שני האדמו"רים מנהלים מוסדות קהילתיים נפרדים, וסוגיית הבעלות על השם "באבוב" עדיין נתונה בפני בית דין רבני שאמור להכריע בנושא. בסוף שנת תשס"ז נקבע שייערך משאל בין החסידים במי הם מעונייניןם שיהיה אדמו"ר וכמו כן מה דעתם לגבי השימוש בשם "באבוב" על ידי המתמודד השני על כתר האדמו"ר ^[1]. לאחר שנערך המשאל בקרב 2000 החסידים שגילם הוא בין 20 ל60 (בעלי משפחות) נתבררו התוצאות: כ - 70 אחוז צידדו בעד רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם, ואילו כ - 30 אחוז בעד רבי מרדכי דוד אונגר.

לשני האדמו"רים קהילות נפרדות ברחבי העולם.

בחסידות באבוב בראשות רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם מכהן האדמו"ר בנוסף לאדמו"רותו גם בתפקיד "אב בית דין באבוב", ככל אדמו"רי באבוב לפניו. בחסידות שבראשות רבי מרדכי דוד אונגר, הוא מכהן כאדמו"ר בלבד, ולצידו מכהן גיסו, הרב יהושע רובין, כאב בית דין. האדמו"ר מהווה את הסמכות הרוחנית של הקהילה, אליו מגיעים להתייעץ ולקבל ברכה והוא מנהל את השולחנות בשבתות וחגים, ואילו ה"אב"ד" הוא הדמות ההלכתית בקהילה, פוסק תשובות הלכתיות, ומוסר שיעורים בהלכה. רבי יהושע רובין הינו בנו של רבי מרדכי דוד רובין, האדמו"ר מססרגן.